ריבוי חזיתות, מיעוט פעילים והקריסה של המגזר הליברלי דמוקרטי
אנחנו מעט
הרבה אנחנו מדברים על כך שיש מעט אנשים פעילים בכלל המיזמים ליברליים כולל ההפגנות.
אני חושבת שרוב האנשים שפעילים הם אלה שבחרו ב"FIGHT" למצב ההשרדותי של ההפיכה המשטרית וטבח ה7.10
שאלתי חבר (צ/אט GPT) מה האחוזים באוכלוסיה.
להלן תשובותו:
"רק בערך 10%-20% מהאנשים יבחרו בתגובה של "Fight" כתגובה אינסטינקטיבית ראשונית לאיום.
רוב האנשים יעדיפו בריחה (Flight) או קיפאון (Freeze) כתגובה טבעית.
תגובת "Fawn" (ריצוי) נפוצה במיוחד אצל מי שחוו טראומות בין-אישיות בעבר (למשל ילדים להורים מתעללים)."
בעצם רק 1 או 2 מכל 10 אנשים ליברליים יעשה משהו כדי להציל אותנו.
אנחנו מחפשים את אותם 10% שמסוגלים לבנות את המגזר הליברלי דמוקרטי
אותם 10% מתחליקים לפי החזיתות שבחרו להלחם בהם:
- החזרת החטופים >> עברנו לתמיכה נפשית במשפחות ושיקום
- הפגנות נגד הממשל
- פעילי שלום
- משקמי דיור דרום וצפון
- חינוך לאותם ילדים בצפון ודרום שנפגעו
- השתלטות משחיים על צהל
- השתלטות משיחיים על ערים
- תומכי חקלאות שנפגע
- פעילי להט"ב
- פעילי זכויות נשים
- בוני מפלגות כפתרון אפשרי
בטח שכחתי עוד כמה חזיתות.
רובינו נלחמים בכמה חזיתות.
מבנה האישיות של "אינדיווידואל" מונע ממנו להצטרף לזרם ב' של פעולית כי הוא מאמין בדרך א'.
היום אין גורמים שמנהלים מספיק שיחות כדי לכוון ולצמצם חזיתות.
המוסר שלנו לא מאפשר לנו לוותר על אף חזית.
לכן, אנחנו קורסים.