6.6.2023 12:12 - גלעד טירם
נכון. מתרחש עכשיו תהליך מאוד עוצמתי של התחזקות תודעת המחנה והפיכת המרחב המשותף לשדה קרב. רואים זאת במובהק בקבוצות המחאה שם לעיתים קרובות מידי לאחרונה עולה רטאוריקה של מישטור השיח. רטוריקה ששוללת מכל וכל את האפשרות לעמדה אחרת. רטוריקה של אפס סובלנות.
אני חושב שצריך להזהיר אנשים מפני המגמה. אני חושב שצריך להציג אפשרות אחרת הן מבחינה רעיונית והן מבחינה אסטרטגית ואני מזמין את כל מי שמעונין לקבל פרספקטיבה שונה על הדרך להצטרף היום למפגש.
המגמה המאוד מסוכנת שמתפתחת כיום לא תיצר שינוי במדיניות הממשלה. חרמות לא יולידו אוטונומיה הם יולידו פעולה נגדית. שלילת האחר לא תוליד הכרה של האחר בצד השולל אלא שליעלה נגדית.
כל מי שהשתתף כבר קצת בפעילות שבקבוצות הדיון נחשף לאפשרויות שעומדות (כבר היום!) לפתחו של הציבור הדמוקרטי-ליברלי לכונן אוטונומיה אבל הדחף לעשות את הדברים מעמדה הגמונית, מעמדת שליטה בזרם הממלכתי, מעמדה צודקת, מעמדה אינדביאוליסטית שמפחיתה בערך הקולקטיב, מעמדה של דמוקרטיה-יצוגית של שגר ושכח (שמישהו יעשה..) , כל אלו ממסכים את עיני המחנה ולא מאפשרים למחנה להבין שהוא למעשה מגזר. שכוחו הוא כקולקטיב יוצר שיח.
אף אחד לא מנע עד היום מיסוד של נישואים אזרחים כנורמה בלתי פורמלית (שמקורה בציבור ולא בממסד). אנשים שמוסד הנישואים הקיים מפריע להם חושבים אינדבידואלית ופועלים נקודתית למקרה הפרטי שלהם. אנשים שלא רוצים להתעסק מעקמים את האף ומתחתנים עם הרבנות. יש כאן בחירה מובהקת של ציבור, לקבל את מה שניתן לו ושלא מסוגל עדין להבין שהוא מגזר ושיש בכוחו לכונן מערכות בלתי פורמליות מקבילות שיתאמו את ערכיו. בלתי-פורמלי + קולקטיב יתורגם בסופו של דבר לשינוי ברמה הפורמלית.
כנ"ל לגבי מערכת החינוך וכנ"ל לגבי ניתוב כספים לטובת פרויקטים חברתים, כספים שכיום מנותבים למחנאות (מחאה). וכך גם בעוד תחומים.
אין שום קשר לישו או גנדי. יש כאן קשר לפרדיגמה שממסכת מציבור שלם לראות שהאפשרות לעשות דברים אחרת מונחת לפתחו, הוא פשוט צריך להחליף דיסקט.
צריך לזכור שאף אחד לא הולך הולך מכאן. יש כאן ארבעה מגזרים ברורים וצריך לכונן את מערכת ההפעלה שבה הם יפעלו טוב ביחד במקום להלחם זה בזה. לשם כך הוקם מיזם כנען.
על דא ועל הא