קהילת כנען - היסטוריית הודעות

הצטרפות לקהילת הווצאפ:   פרטים
6.4.2024 22:13 - משתתף   
יל"ג : *היה אדם בצאתך ויהודי באוהלך /הלאה הכפייה...
על דא ועל הא

6.4.2024 22:05 - גלעד טירם   
אחד העקרונות שהסברתי בעבר הוא לבנות את הדברים כך ש"זהות" נפרדת מהפוליטיקה. מקומה של הזהות בתרבות וב"לב" בין אם מדובר בזהות מגדרית, לאומית, דתית, אמונית (חילוני זו זהות אמונית) וכו'...

אני ממליץ לצפות בפרק על שיח הזהויות בסדרת המצגות למה לי פדרציה עכשיו. ברגע שמבינים את זה, מבינים גם שאין צורך להשתמש בהגדרה מצמצמת של מגזר חילוני (זו פוליטיקת זהויות).

לצורך הדוגמה, נניח שייש לי בת דודה שהיא רבה רפורמית, מנהלת אורח חיים דתי רפורמי. לא חילונית. הזהות הזו שלה היא לא מגבלה על אזרחות במגזר. אזרחות במגזר אפשרית למי שמבקל עליו את החוקה המגזרית (תקנון האגודה) בלי קשר לזהויות שאותו אדם סוחב איתו. אם יש נניח מרחב משותף כלשהו כמו מרכזי השכלה, החוקה או כללי המקום יכתיבו את ההתנהלות במרחב הציבורי.

https://www.youtube.com/watch?v=ueud06vOZx0

על דא ועל הא

6.4.2024 21:51 - משתתף   
מסכים עם הכל חוץ מהשם. אין מגזר ליברלי-דמוקרטי זו סתירה. מגזר חילוני סבבה.
על דא ועל הא

6.4.2024 21:43 - גלעד טירם   
אוטונומיה מגזרית דמןקרטית-ליברלית, בשלב הראשון שלה, שמתרחש במסגרת של משטר אוניטרי כמו זה הנהוג בישראל, אין פירושה שציבור קם ועושה מה שבא לו וממציא לעצמו חוקים משלו. לא על זה מדובר במסגרת ההתיחסות של כנען.

אוטונומיה דמוקרטית ליברלית פירושה שציבור מתאגד ומספק לעצמו מכלול של שירותים חברתיים ואזרחיים באופן פרטי כך שיתאימו למערכת הערכים וסדרי העדיפויות של אותו ציבור.

אוטונומיה מגזרית אינ גטו או אקס-טריטוריה ריבונית אלא אמצעי לציבור בעל מערכת ערכים מסוימת לבנות לעצמו אורח חיים שתואם את ערכיו, עם הכלים שהחוק הקיים מספק, והוא מספק! רק צריך לקחת את הכלים האלו ולעשות איתם מעשה.

אלו יכולים להיות שירותים בשלל תחומים: חינוך, תרבות, רווחה, בריאות וגם מסגרת יצירה וקיום של פעילות כלכלית. בעבר התחלנו לממש שירות שכזה בתחום החינוך שנקרא "מרכזי השכלה" שהם רכיב במכלול רחב יותר שלימים יהפוך למערכת חינוך אוטונומית (פרטית, בניהול תאגידי! ולא בניהול המדינה).

כמובן שהשירותים שנפתח חיבים לפעול במסגרת החוק הקיים ומוגבלים בממשקים שלהם בגבולות שמציב החוק הקיים. לדיגמה אנו יכולים ליצר שירות שממסד נישואים אזרחיים אבל בשלב הראשוני למעמד של זוג נשוי שקיבל תעודת נישואין מהאוטונומיה, לא יוכל לשמש לצרכי נקודות זיכוי במס.

מדינת ישראל היא כיום דמוקרטיה פורמלית וככזו זכות ההתאגדות קיימת בה. לולא היתה דמוקרטיה פורמלית ולולא זכות ההתאגדות היתה קיימת כל מסגרת הדיון היתה שונה, לא רק כאן, בכל מקום.

לשלטון בעל האופי הדיקטטורי בשליטת נתניהו יש אינטרס מובהק לשמור על מסגרת של דמוקרטיה פורמלית אבל זה דיון אחר.

מסגרת ההתאגדות החוקית המתאימה ביותר למבנה הארגוני שאנו רוצים לממש (כך שיתמוך במכלול השירותים החברתיים ובמנגנונים הכלכלים) היא זו של אגודה שיתופית בבסיס של מאגד חברות (קונצרן) שאליה מקושרות חברות לתועלת הציבור (חל"צ) כחברות בת. מבנה שכזה יחד עם הנפשות הפועלות בו נקרא קואופרטיב.

הנושאים האלו של בניה של אוטונומיה מלמטה , מהי אוטונומיה מגזרית וכו' נידונו רבות במצגות שהועלו בעבר וידונו גם בהמשך סדרת יוצאים מההלם.

על דא ועל הא

6.4.2024 20:21 - משתתף   
ליברל דמוקרט חייב להיות בעל הבית.
על דא ועל הא

6.4.2024 20:21 - משתתף   
מגזר חילוני בתוך משטר דתי גם לא יתכן אלא כאנוסים (כפי שקורה היום אצל החרדים).
על דא ועל הא

6.4.2024 20:20 - משתתף   
גם לא יתכן מגזר ליברל-דמוקרטי שאינו מוכל ממילא בתוך שלטון ליברל-דמוקרטי. כל שלטון שאינו ליברל-דמוקרטי - כלומר, לא מאפשר ריבוי דעות וביטויין - ידאג לדכא כל מי שקורא לריבוי דעות (כלומר ליברל) ולקחת את כספו.
על דא ועל הא

6.4.2024 20:16 - משתתף   
לא תתכן אוטונומיה ליברל-דמוקרטית שלא מוכלת ממילא בתוך שלטון ליברל-דמוקרטי. זה פרדוקס.
על דא ועל הא

3.4.2024 15:44 - גלעד טירם   
הציבור הדמוקרטי-ליברלי נהיה בשנה החולפת, הרבה יותר מודע לתהליכי חקיקה שעוברים לו מתחת לרגליים.

חשוב להדגיש, שהכנסת שהיא הרשות המחוקקת עושה את עבודתה. לפחות במקרה הזה, עבודה שהחלה לפני חודשים רבים, כך שזהו לא מחטף. דברים היו גלויים למי שחיפש ברבדים הנכונים של הררי המידע שמקיף את הממשל.

בעבר פרסמתי ספר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שסוקר את תהליכי הכירסום בדמוקרטיה בתחילת העשור הקודם. ההבדל הוא שאז פחות אנשים היו מודעים לתהליכים ובעצם שמעו על התוצרים מהמדיה כשההחלטות כבר היו בגדר עובדה מוגמרת. כיום אנשים צופים בזמן אמת בקברניטים שמנווטים את הספינה לעבר חניון הדיקטטורה וסופקים כפיים.

יש מענה אותנטי לתחושת הניתוק המובנה, שבין האזרח לתהליך קבלת ההחלטות. הוא נקרא דמוקרטיה השתתפותית שהיא הגדרה רחבה לשלל פרקטיקות שמאפשרות לציבור הרחב להיות שותף בתהליכי קבלת ההחלטות. תהליכים, שבפועל משפיעים על אורח החיים שלו.

פרקטיקות של דמוקרטיה השתתפותי אפשריות גם במסגרת על של דמוקרטיה יצוגית אלא שכדי שהאפשרויות האלו תהיינה ריאליות, כלל הציבור צריך לתמוך בשכלול, העמקת וביצור המשטר הדמוקרטי. זה לא המצב בישראל!!!

החלה של פרקטיקות של דמוקרטיה השתתפותית במדינה כמו ישראל בקלות יכולה להוביל למצב של עריצות הרוב, כלומר דיקטטורה שאינה רק מנוהלת ע"י הממשלה אלא ממש דיקטטורה עממית.

לכן, שלב חשוב בהגדלת המעורבות של הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות הוא תיחום ההתערבות לרמה מגזרית להחלטות שיהיו מנוהלות ברמה המגזרית. באופן כזה תהיה הלימה בין מערכת הערכים המשותפת המגזרית לבין ההתערבות הישירה של האזרחים בתהליכי קבלת ההחלטות.

אנו כמגזר דמוקרטי-ליברלי יכולים לממש פרקטיקות של דמוקרטיה השתתפותית, לדוגמה הצבעה של כלל האזרחים על חוקים מסוימים דרך מערכת בענן, אבל אנו יכולים לעשות זאת במסגרת של אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית.

ומה לגבי החלטות ברמה הכללי, הלא מגזרים, למשל החלטות הנוגעות למעצר?
כאן הפתרון הוא ברמת שינוי שיטת המשטר לפורמט של פדרציה מגזרית והסדרת תהליכי קבלת ההחלטות ברמה הפדרלית. מבלי להתיחס כרגע לסוגית יחסי הכוחות בממשל הפדרלי שנניח אותה כשווה בין מגזרים, ומבלי להתיחס למנגנון הקונצנזוס שיצטרך להיות מיושם, הנציגות המגזרית בממשל הפדרלי יכולה לתפקד כנציגות מקצועית, כלומר לשקף במדוייק את דעת הקהל של המגזר, על תקנות פדרליות, דרך הצבעה ישירה, בדיוק כמו במנגנון הפנים מגזרי.

הדרך לדמוקרטיה השתתפותית מתחילה בהקמת אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית, כך במקום להתרגש ממחטף אחר מחטף ניתן פשוט להחליט להיות שותף (וזה אפילו מתחרז) . <ההודעה נערכה>

על דא ועל הא

3.4.2024 14:58 - גלעד טירם   
מידע ששווה לעקוב אחריו

מי שמעוניין לעקוב אחרי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) - תיקון מס' 23 – הוראת שעה - החמרת תנאי שחרור בערובה של חשוד בעבירות חמורות, התשפ"ד–2024

ניתן לעשות זאת דרך הקישור שלמטה. בתפריט משמאל ניתן למצוא חומר רקע, הקלטה של הדיון ובהמשך גם פרוטוקול הדיון.

לשינוי המוצע עלולות להיות השלכות משמעותיות על מפגינים שנעצרים, כפי שניתן ללמוד מנייר העמדה של האגודה לזכויות האזרח. (בקישור לחומר רקע לוועדה)

https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalSecurity/Pages/C...

על דא ועל הא

2.4.2024 10:00 - גלעד טירם   
רק מזכיר ומחדד שבתפיסה הכנענית שבוחרת באסטרטגיה של בניית האוטונומיה (והבשלת המגזריות בככל החברה) מלמטה למעלה , אנו מדברים על :

1. שלב ראשון - חוזה חדש בין האזרחים. כינון אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית דרך פעולה התאגדותית. תהליך זה יאפשר הבשלה של תהליכי המגזריות בחברה, יספק מודל לאוטונומיה מגזרית, גם למגזרים אחרים, יפעל לעצב את המרחב המשותף כרב-מגזרי ובסופו של דבר יוביל לשלב השני.

2. חוזה חדש בין האזרחים לשלטון, או שינוי שיטת המשטר למה שמכונה אצלנו פדרציה מגזרית. מעבר ממשטר אוניטרי למשטר פדרלי על בסיס מגזרי לא גיאוגרפי.

השלב השני מותנה בהבשלת תהליכי המגזריות אצל כלל המגזרים עד לשלב קריטי בו השיטה האוניטרית מאבדת רלוונטיות. הוא יוכל לבוא בהסכמה דרך עבודה משותפת בין מגזרים שתוביל ל-חוק משאל עם "פדרציה מגזרית", או שהוא יוכל לבוא דרך לחץ כלכלי כפי שהסברתי ברשומות קודמות.

המשמעות של "מלמטה למעלה היא שישום הפתרון מניח פעולה אזרחית חוץ פרלמנטרית, במסגרת החוק. פעולה של התאגדות ויצירת קולקטיב מגזרי אשר יממש מידה מסויימת של אוטונומיה חברתית-כלכלית-אזרחית.

אסטרטגיה שכזו לא נשענת על ההנחה המוקדמת, שצריכה לבוא החלטת ממשלה שתאפשר את הפעולה.
במילים אחרות, אופי הפעולה שלנו לא מצריך חקיקה חדשה כי הוא כבר נשען על מסגרת החוק הקיים - התאגדות תחת אגודה שיתופית ובנייה מוסדות הנשענים על רשת של חברות בת (בבעלות האגודה) לטובת הציבור (חל"צ). ע"ע מבנה ארגוני במצגות.

זה לא קלישאה להגיד שכינון אוטונומיה ע"פ האסטרטגיה הכנענית תלוי רק בנכונות הציבור הדמוקרטי-ליברלי להתאגד כקולקטיב כך שניתן יהיה לבנות את המוסדות החברתיים והכלכליים שיניעו את תהליך האוטונומיה.

האתגר הכי גדול שלנו היה ונשאר עיצוב מחדש של הנרטיב של הציבור הדמוקרטי-ליברלי כך שבמקום להתנהג כ-מחנה המנהל קרב בלימה להצלת הממלכתיות (שמתה כבר) הוא פועל כ-מגזר ליצירת אוטונומיה. במקום להתבצר בנרטיב המבוסס על שלילה ואבל על אובדן ההגמוניה, להמשיך קדימה לנרטיב פוזיטיבי המבוסס על כינון מגזרי. <ההודעה נערכה>

על דא ועל הא

1.4.2024 23:16 - משתתף   
WOW
על דא ועל הא

30.3.2024 22:47 - גלעד טירם   
כתבה מעניינת על גיוס חרדים עם ענבר גיטי, שהיתה פרויקטורית לנושא הגיוס לצבא בממשלת גנץ-נתניהו.
שימו לב למה שהיא אומרת בהקשר לפרויקט שהם עשו בשם "קודקוד". זה אומנם לא נאמר במילים אלו אבל אך מה שהיא מתארת הוא גישה של התאמת המרחב המשותף לרב-מגזריות, לצורך הדוגמה שהיא מביאה, מחלקה חרדית ב 8200.

https://www.kan.org.il/content/kan/kan-actual/p-11123/729171/ <ההודעה נערכה>

על דא ועל הא

29.3.2024 14:55 - משתתף   
מאשר. ראיון עם דר' ניחם רוס. רדיו גלי ישראל. יומן לילה עם אבי גרינצייג 27.3.24
על דא ועל הא

29.3.2024 14:25 - גלעד טירם   
יופי של ראיון!
האם יש אישור:
- לשמור את הקובץ בדרייב?
- להוסיף לקובץ קישור באתר של כנען באזור "סרטונים נוספים"?
במידה וחיובי שלח לי משפט או שניים שישמש כתיאור. <ההודעה נערכה>
על דא ועל הא

28.3.2024 12:14 - משתתף   
זהו ראיון רדיו על הצורך באוטונומיה מגזרית במדינת ישראל ☝️
על דא ועל הא

28.3.2024 12:02 - גלעד טירם   
גם וגם. יש לנו זמן לבנות מהיסוד, לפחות עד אחרי הבחירות שיבואו, לדעתי עוד שנתים וחצי. אבל הרכבת של האוטונומיה המגזרית יצאה מהתחנה ואני מאמין שעם הזמן נראה את הווקטורים מתלכדים. בינתים גם סבלנות, גם שווק והפצה, גם לא להרדם וגם כלכלת מאמץ.
על דא ועל הא

28.3.2024 11:56 - משתתף   
יותר, תזיזו את עצמכם ותתחילו להפיץ את המסרים
על דא ועל הא

28.3.2024 11:55 - משתתף   
מהזווית שלי את לא בכיוון! עקב-אכילס כאן הוא אי-הבּשלוּת הקושי להיפרד ממושגים וערכים שנס- ליחם פג תוקפן / מהפך כזה אינו פועל ב"זבנג-וגמרנו" / והנושא-הרעיון שהוא חזון מדובר רבות, מספר הלייקים לא מעיד על עומדן... שורה תחתונה? סבלנות!
על דא ועל הא

28.3.2024 11:41 - משתתף   
‏הודעה זו נמחקה
על דא ועל הא