ערך השוויון או ערך הצביון (הגמוניה)?
בהמשך לכתבה של שירה קדרי-עובדיה, הארץ העוסקת בהצבעה שנערכה באונ' באר שבע על הקמת קמפוס בהפרדה
ציטוט מהכתבה: "האוניברסיטה החלה לקדם את הקמת הקמפוס בעקבות החלטה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) להרחיב את היצע מסלולי הלימוד לחברה החרדית. כ–140 חברי סגל חתמו על מכתב פנימי שבו קראו לסנאט להתנגד להחלטה, משום שלדבריהם היא "יוצאת נגד ערך השוויון", ו"פוגעת בערך כבוד האדם". "
ומה לגבי קמפוסים בהפרדה מעמדית בעיקר בחו"ל שלהתקבל אליהם צריך להיות מקושר לאנשים הנכונים או לחילופין להיות בעל ממון? למה אנשים מוכנים לקבל הפרדה מעמדית מובנית בלי להניד עפעף אבל כ"כ פוחדים ממסגרות יעודיות אחרות שמקימות הפרדה מסוג אחר?
כשבודקים לעומק, ערך השוויון הוא עניין מאוד סלקטיבי. האם יש שוויון בין סטודנט שלימודיו ממומנים והוריו מחכים לו עם משרד ודירה לסטודנט שמתחיל מאפס חסר קשרים שנדרש לעבוד במשמרות כדי לממן את לימודיו, שלאחריהם ידרש לשלם שכר דירה בגובה 40% מהכנסתו (במקרה הטוב) רק כדי שיוכל לקום בבוקר לעבודה שבה עליו לבנות עצמו מאפס?
ומה לגבי התביעה החילונית לשלב חרדים בשוק העבודה? מישהו מאמין ברצינות שניתן לשלב חרדים במשק בלי שתדרשנה התאמות מלרחב המשותף? הרי מבחיתם של חרדים רבים קמפוס מעורב הוא פגיעה בכבוד האדם (ככה זה בעיניים שלהם). מסתבר שגם ערך כבוד האדם תלוי בעיני המתבונן.
הרי לא דובר בהפיכת הקמפוס כולו לקמפוס בהפרדה אלא בהקמת בקמפוס יעודי נוסף (כך אני מבין מהכתבה).
האם מדובר בסכנה לערך השוויון או בסכנה לערך הצביון (הגמוניה)?
זה מה שאונ' באר שבע טוענת לגבי עצמה בעמוד "הצהרת אחריות חברתית" שבאתר האונ':
""" בעת הזו בה מנשבות רוחות המאיימות לפגוע בערכים חשובים אלו מבקשת האוניברסיטה להצהיר כי תמשיך לפעול לקידום מיצוי הכשרון והמצוינות של כלל חלקי החברה בישראל, להבטחת תחושת שייכות לכל הבאים בשעריה ללא הבדל דת, מין, גזע, שיוך עדתי או פוליטי, ליצירת מרחב לישראליות משותפת המאפשרת קיום משותף תוך שמירה על הזהות וליצירת מפגש המגביר את קירוב הלבבות בין חלקיה השונים של החברה הישראלית. כל זאת, תוך שמירת החופש האקדמי, חופש הביטוי והכבוד ההדדי."""
אם מתעתדים להיות מקום שמשרת את כלל המגזרים המשמעות היא שנדרשות התאמות.
מדינת ישראל עוברת תהליכי מגזור מואצים. המשמעות היא שהמציאות העתידית היא מציאות רב מגזרית. יהיה צורך להתאים את שיטת המשטר למציאות רב מגזרית כך שמחד יהייה ניתן לנהל באופן יעיל משאבים משותפים ומאידך כל מגזר יוכל לשמור על הצביון שלו בלי לדרוס או להידרס ע"י מגזרים אחרים. המשטר העתידי נקרא - פדרציה מגזרית.
שנית, בעוד כמה עשורים, אם לא תתרחש איזושהי קטסטרופה שמשנה את המגמות הדמוגרפיות, כל אדם שלישי במדינה יהיה חרדי. ברור מכאן שמדינה עם משטר אוניטרי (שלטון מרכזי) תהפוך למדינה הלכה ולכן נדרש השינוי המשטרי של פדרציה מגזרית.
אבל גם ברור מכאן שיהיו שני סוגים של מרחב:
- מרחבים מגזריים שבהם כל מגזר יוכל להציב את תנאיו
- ויהיו מרחבים משותפים שבהם המגזרים יצטרכו לחלוק דרך הסכמה.
האוניברסיטה כיום היא מרחב ציבורי וככזה בלתי נמנע שיתחוללו בו תמורות שמתאימות את עצמו למציאות רב מגזרית, לדוגמא תוספת של קמפוס נפרד שמותאם למגזר החרדי.
חשוב שהציבור הדמוקרטי-ליברלי יפנים שהזמנים של ההגמוניה שהיתה לו על המרחב המשותף נגמרו. הדמוגרפיה ניצחה. הפתרון הוא מעבר למציאות רב מגזרית שתאפשר שילוב ביחד ולחוד.
https://www.haaretz.co.il/news/education/2024-03-10/ty-article/.premium/... <ההודעה נערכה>
