קהילת כנען - היסטוריית הודעות

הצטרפות לקהילת הווצאפ:   פרטים
28.3.2024 10:40 - גלעד טירם   
זו הערה חשובה. זה לא למגירה. זה לכמה עשרות שיכולים להפיץ את הרעיונות האלו ולעניין בהם אחרים.

+ וועדת ההיגוי שתגובש
+ העבודה שנעשה בהמשך כדי לפגוש קהלים חדשים באופן ישיר.
+ העבודה שנעשה בהמשך כדי לעניין מובילי דעה.
+ חוברת הסבר לחלוקה ובשפה נגישה

מה שחשוב הוא לא להניח שוויראליות היא תהליך טבעי. יש דברים שההתחלה שלהם איטית אבל צריך לקדם אותם בהתמדה לאורך זמן עד שיפגשו את העיתוי הנכון של השוק. לכן הדיונים שלנו כאן הם לא למגירה למרות שהרעיונות עדין לא וויראלים.

חלק מהדברים שאני אומר כאן על השלב הנוכחי בפעילות שלנו יובהרו גם במצגות "לצאת מההלם שאעלה בהמשך.

צאו ושווקו

על דא ועל הא

28.3.2024 10:27 - משתתף   
העניין הוא שכל הרעיונות הנהדרים שלך נשארים במגירה. חשיפה ל 35 אנשים שקוראים כאן לא תורמת בהרבה אם הרעיונות לא מגיעים לציבור ולבעלי אינטרס.

אולי שוב ליצור קשר עם ברית ערים ולעניין אותם? או שיש לכם רעיונות טובים יותר?

על דא ועל הא

28.3.2024 10:21 - משתתף   
וואו. זה רעיון מדהים בעוצמתו. אני בעד.
על דא ועל הא

28.3.2024 10:18 - גלעד טירם   
כן אבל נדרש חידוד. מה שאני מציג למעלה הוא עקרון של השתלטות חוקית על משאבי ציבור אסטרטגיים שהממשלה מחליטה ליבש מחד ושהמגזר הדמוקרטי-ליברלי תרצה להשביח מאידך כדי להפכם לחלק מהכלכלה המגזרית שלה.

איך בדיוק יעשו הדברים באופן פרוצדוראלי, מבחינת העברת בעלות, מניות, השתלטות על חטיבות ספציפיות, תוכנית עסקית וכו' ' זה כמובן נושא למחקר ובדיקה מעמיקים יותר שכן מדובר בגוף ממשלתי. זו עבודת הכנה שנצטרך לעשות.
גם אם לא ניתן לבצע כזו השתלטות אפשר להציע בית אלטרנטיבי לחוקרים, כלומר לבצע את ההשתלטות ע"י ניוד ההון האנושי. כמובן שייש כאן נושאים מורכבים של קניין רוחני שאני מניח שכיום הוא ברשות המדינה ברובו. אני מניח שלבעיות הטכניות ימצא פתרון טכני.
כמובן, עוד עבודה רבה לפניינו, מה שבטוח, לא יהייה משעמם.

על דא ועל הא

28.3.2024 9:54 - משתתף   
אתה רוצה שהאגודה השיתופית תהיה הבעלים של מכון וולקני?
על דא ועל הא

28.3.2024 9:32 - גלעד טירם   
לקנות במחיר מציאה

שימו לב לתהליך ההולך ומתבהר ב שינוי הרכב הנכסים שמבצע המשטר הקיים. דרך חוקי התקציב אנו רואים העברות תקציב בניחוח מגזרי מובהק, שמופנות לשני המגזרים האוחזים בשלטון - המגזר הלאומני היהודי והמגזר החרדי.

מצד שני אנו רואים קיצוצים בנכסים שיותר מזוהים באופיין (מבחינה קונספטואלית) עם המגזר הדמוקרטי-ליברלי כמו לדוגמה הקיצוץ במכון וולקני. ראו קישורים מצ"ב.

התהליך הזה הוא טבעי מבחינת אופיו של המשטר, שהוא במהותו משטר מגזרי. כתבתי מספר פעמים בעבר שהממשלה הנוכחית היא תמונה של הממשל העתידי באוטונומיה הלאומנית יהודית שתקום בעתיד.
המשמעות היא שזו איננה ממשלה ממלכתית השואפת לטפח את כלל המגזרים אלא ממשלה מגזרית באופן מובהק הפועלת לטפח את המגזרים שמיצגים אותה מבחינה אלקטוראלית.

חשוב להבין (להבדיל מתפיסה של מחאה!), האנומליה איננה בהתהוות של ממשלה מגזרית, שהרי לשם מכוונים דפוסי החברה, אלא בכך שממשלה מגזרית מתקיימת על גבי פלטפורמה של משטר אוניטרי.

במצב שכזה, הממשלה מרכזת אליה את כלל השליטה במשאבים הציבוריים, מה שהופך את המדינה למדינה שצביונה הוא השתקפות של מגזר ספציפי (במקרה שלנו ממשלה יהודית-לאומנית-הלכתית).

התופעה הזו כונתה בעבר במאמרים: הכשל המובנה במשטר אוניטרי כלומר האפשרות שך שלטון במשטר אוניטרי לרכז אליו את מלוא הכח לניהול המשאבים של כלל האזרחים, להפוך לשלטון ריכוזי מאוד, ובכך לשוות למדינה דמוקרטית לכאורה, תביון של מדינה עם משטר ריכוסי, במכותני, דיקטטורי.

לגופו של דיון, השינוי שמבצעת הממשלה בהרכב נכסי הציבור הוא פועל יוצא טבעי של ממשלה בעלת אופי מגזרי ועומדת השאלה:

מה יקרה עם הנכסים שהממשלה מחליטה ליבש?

אפשרות אחת היא שהנכסים פשוט מתיבשים לאיטם עד שקמלים. אפשרות אחרת היא שמגיע גוף גדול שרוכש את הנכסים במחיר רצפה ומשביח אותם. זה יכול להיות גוף פרטי הנשלט בידי בעלי הון אבל זה יכול להיות גם קולקטיב הנשלט בידי חבריו.

במקרה שאנו דנים בו, הנכסים הם גופים שעוסקים במחקר מדעי ומאויישים ע"י חוקרים כלומר מומחי ידע בתחומים ספציפים, שהם כמובן חלק מהנכס הציבורי.

אם לא יהיה ביקוש לנכס והוא לא יקבל הנשמה ממקור חדש, הגופים האלו פשוט יסגרו. החוקרים יעזבו ואם לא ימצאו מקום עבודה מתאים, מה שסביר להניח שיקרה לאורך זמן לאור מדינית תיק הנכסים המגזרי (כלומר הצביון המגזרי של השלטון הקיים), יתכן מאוד שחוקרים אלו, שהם כאמור נכס ציבורי מובהק! יהגרו ויעברו לעבוד בארץ אחרת.

במילים אחרות, השנים הקרובות מסתמנות ככאלו שגופים עתירי ידע המזוהים ברמה הקונספטואלית עם חברה ליברלית דמוקרטית, מדעית, יופיעו על המדף במחירי רצפה. יווצר וואקום. לכן, או שיבוא גוף חדש שימלא את הוואקום או שהנכסים יעלמו ואיתם גם החוקרים והידע.

הקולקטיב הדמוקרטי-ליברלי הוא גוף עתידי, כרגע היפותטי, שיכול לקלוט אליו את הנכסים האלו, להשביח אותם ולהפוך אותם לחלק מהמיקרוקסמוס הכלכלי-חברתי של המגזר הדמוקרטי-ליברלי. באופן כזה, להבדיל מהפרטה רגילה (של בעלי הון יחידים) ניתן לשמר את הנכסים האלו לטובת הציבור הכללי.

זהו נדבך חשוב עבורנו ביצירת עוצמה כלכלית, שהיא הקלף החזק ביותר שיהיה לנו בעתיד, לאלץ שינוי משטרי כולל מסוג פדרציה מגזרית לאחר שנשלים את כינון ה אוטונומיה הדמוקרטית ליברלית והתהליכים יבשילו לקראת שינוי משטרי.

תחשבו על זה ותתחילו לשווק אם הרעיונות האלו כמו גם את שאר הרעיונות שעלו כאן בשנה החולפת. ברגע שתווצר תנועה נקים את האגודה השיתופית ובהמשך גם את המבנה הארגוני המבוסס על חלצי"ם, כפי שתואר במצגת שהוצגה כאן לפני מספר חודשים (נמצאת באתר) , ונתחיל לפעול לקראת קליטה של נכסים ששני המגזרים האוחזים בשלטון מתנערים מהם. כמו לדיגמה מכון וולקני.

https://www.haaretz.co.il/science/2024-03-27/ty-article-magazine/.premiu...

https://www.haaretz.co.il/nature/2024-03-13/ty-article/.premium/0000018e...

על דא ועל הא

24.3.2024 0:01 - משתתף   
אקרא בעיון מחר כבר / היום אני כבר על הקרשים / אשמח לקחת חלק בפרויקט אלא שלא יודעת אם יש לי מספיק כישורים... אבל הדלת פתוחה, גאה בך וגם חרדה להתמכרות שלך כולך, מקווה שאתה מתפנה לעצמך ונשמתך איש יקר... חיבשוקים!
על דא ועל הא

23.3.2024 23:49 - גלעד טירם   
דוגמה אחרונה להיום. לאחרונה פורסם על קיצוצים במכון וולקני שכנראה יגרמו לקשיי תפקוד רציניים. דמיינו לכם גוף כלכלי מבוסס שהיה מסוגל להשתלט על נכס כזה שהממשלה הנוכחית רוצה לסגור לו את הברז. כמובן שלא בלי תוכנית כלכלית. אבל ברמת העקרון. זה מסוג הדברים שקולקטיב המובל ע"י ציבור שמעונין לקדם מדע ומחקר, היה רוצה לבחון. למען הסר ספק כשאני אומר להשתלט אני מתכוון בדרך חוקית דרך השקעה וקניית מניות <ההודעה נערכה>
על דא ועל הא

23.3.2024 23:04 - גלעד טירם   
נכון. המונח של פדרציה-מגזרית מציין את המצב הבשל של תהליך המגזריות ואיננו בבחינת אקסיומה.

ההנחה היא שתהליך המגזריות המלא, שלא מתרחש עדין, יחל כאשר הציבור הדמוקרטי-ליברלי, שהוא כרגע הציבור היחיד שמסרב להכיר במגזריותו, ישנה פזה ויעבור מקרב בלימה/מחאה (לתיקון הממלכתיות) לפעולת התאגדות (כינון מגזר אוטונומי).

תהליך המגזריות המלא יוביל את כלל החברה בישראל תוך מספר שנים (10-15) למצב שבו המשטר האוניטרי שמבוסס בין היתר על כלכלה משותפת וחינוך משותף כבר לא יוכל להיות רלוונטי.

כשתהליך המגזריות יבשיל יתכן:
- תרחיש של שינוי מבנה המשטר בהסכמה רחבה,
- שינוי כתוצאה ממנוף כלכלי שמקורו באוטונומיה ספציפית,
- כמו גם מצב שלא יהייו מנופים מספיקים לכפות שינוי משטרי והמשטר האוניטרי ימשיך להתקיים (כפי הנראה בגרסה לאומנית-סמכותנית-הלכתית).

כינון תודעה מגזרית ואוטונומיה תרבותית כלכלית הוא הפרגמטיקה והשלב הראשון. כינון מיקרוקוסמוס כלכלי, כפי שתואר באופן חלקי במצגות ורשומות שונות, הוא הבסיס לניתוב הון מהכלכלה החיצונית לשירותים המגזריים ובהמשך זהו הבסיס למנוף הכוח הכלכלי שאולי יוכל לכפות גם שינוי משטרי, במידה ולא תהיה תובנה כללית ששינוי כזה נדרש.

לצורך דוגמה חשבו על מיקרוקוסמוס כלכלי של אוטונומיה ספציפית ששואב אליו את רוב השקעות החוץ, מרכז בתוכו את רוב תעשיית ההיי-טק ("הקטר של המשק"), מתנהל במטבע עצמאי ויכול להשפיע על שער השקל דרך מדיניות מוניטרית. אבל לא רק זה, מדובר גם במכלול תאגידי השייך לקולקטיב שהוא כגוף אחוד המעסיק הגדול ביותר במשק.
גם הדקטטור הקשוח ביותר לא יוכל להתעלם מדרישות שעולות מגוף כלכלי כזה. לכן כשמדברים על אוטונומיה לא מדברים רק על חינוך ותרבות, מדברים על כל מעגלי החיים ומדברים על מיקרוקוסמוס כלכלי עם מרשם חברות, בנקאות פנימית, גופי השקעה ואקסלרטורים וכל מה שצריך.

בכל מקרה, פדרציה המגזרית היא כמו מצפן, היא עמוד הענן לפני ה"מגזר", היא הבסיס הרעיוני שחסר בדיון המקושר שלמעלה, כדי להסביר מה יכול לבוא במקום ממלכתיות.

התחליף לממלכתיות הוא לא איים אוטונומיים או גטאות של ליברלים (אנו לא רוצים להגיע לשם). התחליף לממלכתיות הוא ביסודו משטר אחר.

הממלכתיות היא המבנה החברתי שמתאים ל משטר אוניטרי. תפיסה ממלכתית לא מנותקת מתפיסה משטרית של שלטון מרכזי. שלטון מרכזי זקוק למכנה משותף רחב בין האזרחים כדי להתקיים באופן מאוזן ולקיים חברה מאוזנת. זה מה שהממלכתיות ידעה לספק בעבר. לא עוד! יאיר נהוראי אומר זאת וצודק. ערן עציוני מייצג את הפנטזיה של הגמונית השמאל הציוני שלא מודע לכן שהוא כבר לא ההגמון. גישתו של ערן עציוני והדרישה לשוויון היא אולי צודקת אבל היא לא מתכתבת עם המציאות.

כשמדברים על הליכה אל מעבר לממלכתיות צריך גם להציג מבנה משטרי אלטרנטיבי כלשהו. אם לא ממלכתיוות פירושו לא משטר אוניטרי אז מה כן?

אם המגמה החברתית שועטת לעבר רב-מגזריות, צריך גם להציג את מערכת ההפעלה שתתאים למציאות רב מגזרית. מערכת הפעלה שתדה לשרת מספר אוטונומיות שגם צריכות לקיים מדינה בשכונה קשוחה. לכן חשוב להציב את החזון המשטרי האלטרנטיבי כעמוד הענן ההולך לפני המגזר - פדרציה מגזרית .

אין לנו שום ערובה שזה אכן יקרה אבל אנו יכולים לבחור לעשות את הדברים הנכונים כדי לשפר את הסיכויים שמבנה פדרטיבי יהפך בסופו של דבר לנחלת הכלל. אני גם משוכנע שיהיו לנו שותפים ממגזרים אחרים שיקבלו זאת בברכה. <ההודעה נערכה>

על דא ועל הא

23.3.2024 22:19 - משתתף   
לטעמי זו שיחה מאלפת בין דוברים רהוטים - ממליץ לכולם להאזין. השיחה מזקקת את הצורך באוטונומיה מגזרית, אבל גם מדגישה אתגרים שלא ייפתרו במסגרתה (ואפילו יחמירו) כל עוד נותרים ממשקי חיים משותפים ברמה הפדרטיבית - בעיקר מדיניות חוץ וביטחון.
אני יכול להסכים עם שני הצדדים, באופן הבא:
ייתכן והניסיון להציל את ישראל במתכונתה הנוכחית איננו אבוד, ובנקודת השפל הזאת נוצרת שעת כושר לממשלה הבאה לבצע טיפול שורש בשלושת הנושאים הקריטיים: חוקה שתבצר את הדמוקרטיה, הסדרת השוויון בנטל עם החרדים, והסדרת היחסים עם הפלסטינים.
אבל זהו אתגר ענק בקנה מידה היסטורי, ולכן וחייבים להיות ריאליים ולהניח גם אפשרות ששעת הכושר לא תנוצל.
ולכן, נוכח האפשרות לכישלון מדינת ישראל, טוב נעשה אם תיבנה תשתית לאוטונומיה מגזרית. באופן אישי, אני חושב שהתשתית צריכה גם להתאים לסיטואציה של אי-יכולת לכונן מבנה פדרטיבי. כלומר לאפשר למגזר הדמוקרטי להתכנס לאוטונומיה מגזרית באופן חד-צדדי ובלתי תלוי בהסכמת מגזרים אחרים. ללא תלות בקיומה של מסגרת פדרטיבית, ואפילו במקרה קיצוני ללא תלות בטריטוריה הישראלית.
על דא ועל הא

23.3.2024 20:27 - משתתף   
שיחה מעניינת שהתקיימה השבוע בפורום של "מחאת הטייסים":
מצד אחד ערן עציון, מייצג של "הממלכתיות הקלאסית" שעדיין מאמינה שניתן לתקן עיוותים ולהכיל את כלל היהודים במדינת ישראל תחת מבנה פוליטי אחד.
מצד שני, יאיר נהוראי, שמדבר על פתרון בנוסח אוטונומיה מגזרית (גם אם לא בטרמינולוגיה הזו בדיוק)
https://www.youtube.com/watch?v=QyHzenKOQ5Y&ab_channel=GuyPoran <ההודעה נערכה>
על דא ועל הא

18.3.2024 14:22 - גלעד טירם   
מענין. אני אקרא על אופק ?
על דא ועל הא

18.3.2024 14:14 - משתתף   
נראה לי שגוף פיננסי (בנק או ביטוח) שהוא גם גוף חברתי יכול לסבול לפעמים מניגוד בין שני הדגלים. המדדים להצלחתו שונים תחת כל דגל.
על דא ועל הא

18.3.2024 14:11 - משתתף   
הם גם מנסים לפנות לשוק הביטוח.
על דא ועל הא

18.3.2024 14:11 - משתתף   
ראיתי קווי דמיון משותפים בין מה שהצעת לגבי ביטוח מגזרי ובין אגודת האשראי של אופק.
על דא ועל הא

18.3.2024 14:08 - גלעד טירם   
לא בטוח שהבנתי את ההקשר
על דא ועל הא

18.3.2024 13:15 - משתתף   
בנק אופק מנסה לעשות דברים דומים אבל נתקל בקשיים כאשר יש מסלולי השקעה חלופיים. לא מספיק רק להיות שחקן פיננסי צריך עוגנים איתנים גם כאשר צצות לרגע אפשרויות השקעה או ביטוח מעט טובות יותר. צריך איזו נאמנות והגבלת ניידות.
על דא ועל הא

18.3.2024 10:22 - גלעד טירם   
רק כדי לחדד ולהשלים את התמונה, בעתיד משטרי מסוג פדרציה מגזרית מה שמכונה כיום ביטוח לאומי הופך ל-ביטוח פדרלי. הגביה לביטוח הפדרלי תהיה בהתאם להסדר שיקבע בין המגזרים כחלק מהסדרי הממשל הפדרלי ומן הסתם תתרחש בצורה שונה מזו הקיימת כיום בשל מבנה המיסוי הדו-ראשי (מגזרי + פדרלי).
במקביל כל מגזר יוכל לקיים ביטוח מגזרי משל עצמו, שמותאם לצרכי הציבור המגזרי ונגזר ממידת הערבות ההדדית הספציפית לאותו מגזר.

כל עוד לא השתנההמשטר ואנו חיים במסגרת המשטרית הקיימת (משטר אוניטרי), ניתן לכונן ביטוח מגזרי ברמת האוטונומיה המגזרית .
ביטוח כזה יפעל כגוף פרטי לחלוטין (בבעלות האגודה השיתופית) במקביל לביטוח הלאומי וללא תלות בביטוח הלאומי. ביטוח שכזה יכול לשמש כרשת בטחון משלימה מעבר לזו שמספק הביטוח הלאומי.
טיב ורמת השירותים תקבע ע"י חברי האוטונומיה שיוכלו להפריש לביטוח המגזרי כחלק מההפרשה של דמי החבר - שהוזכרה בעבר בהקשרים של דיונים כלכליים, בהקשר של מבנה ארגוני ובהקשרים של אזרחות וירטואלית.

על דא ועל הא

18.3.2024 9:42 - גלעד טירם   
ביטוח מגזרי

מצורף מאמר של נתי טוקר מעיתון הארץ / דה-מרקר בנושא תחזית קריסה לביטוח לאומי.

מאמר זה מחדד את הצורך שלנו לדון בהמשך במושג רשת בטחון סוציאלי ברמה המגזרית.

שילוב בין עליה בתוחלת החיים, שינויים דמוגרפיים וגם שינויים בקריטריונים בתוך הביטוח הלאומי מקדימים את מועד הקריסה של המוסד לביטוח לאומי לעתיד שכבר לא ניתן לומר לגביו "רחוק". שנת 2036 היא ממש מעבר לפינה.

השינויים המשטריים אשר יובילו לכינון פדרציה מגזרית חייבים לקחת בחשבון גם את מושג רשת הבטחון הסוציאלי, ולבנות רשת מקבילה ברמה המגזרית.

דמיינו למשל שבתשלום דמי החבר שלכם יופיע סעיף שכותרתו "ביטוח מגזרי". כעת דמיינו סכום היפותטי של 20 שקלים לחודש מוכפלים ב 2 מיליון (חברים בוגרים), מוכפלים ב 12 חודשים וקיבלנו סכום של קרוב לחצי מיליארד שקלים בשנה. סכום שכל יעודו לספק רשת בטחון סוציאלי בזקנה ובמצבים קשים.

היתרון בביטוח מגזרי על פני ביטוח לאומי, כאשר המסגרת המגזרית מבוססת על קולקטיב ודמוקרטיה שיתופית הוא, שהגבייה היא אחידה ומכולם. כולם נושאים בנטל. כמו כן הציבור המגזרי יכול להחליט איזו רמה של בטחון סוציאלי הוא מעניק לחבריו ומשם לגזור את ההפרשה החודשית.

כך נוצר קשר ישיר בין מערכת ערכים משותפת לבין רמת השירותים החברתיים. הפורמט הזה חל כמובן על כלל השירותים החברתיים. זה דיסקורס אחר מזה שאנו רגילים ברמת המדינה.

עוד נקודה למחשבה.

https://www.haaretz.co.il/tmr/news/2024-03-17/ty-article/.premium/000001...

על דא ועל הא

8.3.2024 12:44 - גלעד טירם   
מלחמת שחרור או משהו אחר?

מאז 7.10 אני חוזר ומדבר על תהליך של איפוס מערכת היחסים שבין מדינת ישראל לבין הפלשתינים. טיבה של מלחמה זו הוא שינוי הנרטיב הפלשתיני מנרטיב לאומני כלומר כזה הנשען על שלילה של מדינת ישראל ושלילה של ישות ציונית במזה"ת, לנרטיב לאומי כלומר כזה שמדגיש את האספקטים הממשליים והאזרחיים של בניין המדינה הפלשתינית, לא במקום ישראל אלא לצידה.

הפעולות הצבאיות בעזה, בגדה, בלבנון ובשאר המרחב מוכוונות כולן למטרה זו של שינוי מגמה בנרטיב הפלשתיני. חופש הפעולה הבלתי רגיל שידידותיה של ישראל מאפשרות לה, כמובן מבלי לוותר על מס שפתיים, הוא תוצר של הבנה והפנמה, שלא יהייה הסדר קבע מול הפלשתינים כל עוד ההנהגה הפלשתינית אוחזת בחזון ארוך-טווח לחיסול מדינת ישראל. לא יהיה הסדר קבע כל עוד ישות מדינית אחת שוללת באופן מבני את קיומה של הישות האחרת (וזה נכון לשני הכיוונים). לא יהיה הסדר קבע המבוסס על צביעות והעמדת פנים פלשתינית כפי שניסו לעשות מאז הסכמי אוסלו.

אירועי 7.10 הבהירו לכל מי שמעוניין לפקוח את עיניו ולהביט נכוחה שלא במקרה הפלשתינים לא ניצלו את הנסיגה החד צדדית של ישראל מרצועת עזה לתורך הקמת עיר מדינה. לא המקרה הרעיון של מדינה פלשתינית נעדר מהנרטיב החמאסי השלט ברצועת עזה.

הם לא עשו זאת וליתר דיוק עשו את ההפך והפכו את רצועת עזה לבסיס תקיפה קידמי, כי הקמת מדינה איננה חלק מליבת הנרטיב הפלשתיני. הפלשתינים בהחלט מדברים על הקמת מדינה אבל זו משוואה בינארית שכורכת בחובה את ביטול מדינת ישראל. רעיון המדינה הפלשתינית לא מנותק משלילת המדינה הציונית. הוא מבוסס על השלילה הזו. זהו כמובן נרטיב לאומני המבוסס על שלילה להבדיל מנרטיב לאומי המבוסס על גישה פוזיטיבית (כפי שלמשל ניתן לראות בדוגמת הציונות).
האמנה הפלשתינית עברה לכאורה התאמות בעקבות הסכם אוסלו וסעיפים שבה, ששוללים את מדינת ישראל בוטלו לכאורה. בפועל מעולם לא הוצגה גרסה חדשה של האמנה הפלשתינית ללא אותם סעיפים. כנראה שלא במקרה!

יתר על כן, אירועים המתרחשים ברצועת עזה בצל המצב ההומניטרי המאוד קשה שהביאה איתה המלחמה, אירועים כמו חוסר היכולת של הפלשתינים עצמם לקבוע מנגנון מסודר לחלוקה שוויונית של הסיוע, אירועי ביזה אלימים של משאיות סיוע, התנהלות של חטוף כפי יכולתך מה שהסתיים לאחרונה באסון, ואני מניח שאם נחפש נמצא שם ספסרות במוצרים שמקורם בסיוע, מה שנראה כאוזלת יד אזרחית בכינון אלטרנטיבה לחמאס, מה שנראה כחוסר יכולת או רצון לכונן איזשהו סדר אזרחי מלמטה, כל אלו מעלים שאלה חשובה - האם הפלשתינים, כפי שהדבר בא לכדי ביטוי במקרי בוחן שמגיעים מרצועת עזה, הם אכן "עם". אם כן אז היכן היסוד המארגן המושתת על ערבות הדדית? אם לא, אז מה כן מחבר ביניהם מלבד שפת דיבור ושנאה לציונות ומדינת ישראל?

כל אלו, מחייבים לבחון את הנרטיב הפלשתיני ודרכי התפתחותו. כל אלו מחייבים אותנו לתהות, האם השנאה למדינת ישראל היא הדבק היחידי שמחבר פלשתינים זה לזה, או שאולי יש שם איזשהו כח מדיני שעדין לא בא לכדי ביטוי?
אנו נדרשים גם לשאלה, האם הנרטיב הפלשתיני באמת צמח מלמטה ומיצג את העם הפלשתיני, או שבעצם הוא הוצנח מלמעלה ע"י גורמים אינטרסנטים וכך הוא מתנהג עד ימינו?

ומעל לכול עלינו כאן בתנועת כנען להמשיך לעקוב ולחקור, איך הנרטיב הפלשתיני מתעצב ואילו תמורות חלות בו לאור תהליך האיפוס. האם הלאומנות תומר בלאומיות? אולי להפך יקרה והלאומנות תתחזק? איך זה ישפיע על המגזר הפלשתיני הישראלי? איך יושפע מכך תהליך המגזריות בישראל, כשכיום אנו יודעים שאחד המגזרים הוא לאומני-פלשתיני. אילו תמורות יתחוללו במגזרים אחרים בעקבות תהליך איפוס מערכת היחסים מול הפלשתינים? האם תצמח תמורה מיוחדת לשני המגזרים השלטים (לאומני-יהודי וחרדי), אם וכאשר התהליך יראה פירות?

אני רוצה לשתף איתכם היום מספר קישורים.

1. הקישור הראשון (+קובץ) לקוח ממאמר של איל לוינטר שיצא בינואר 2019 במגזין אפוק. המאמר מציג זוית שאני לפחות לא הכרתי על הנרטיב הפלשתיני, ונטען בו שערפאת נבנה לתפקיד ע"י הקג"ב ושיוטת האמנה הפלשתינית נכתבה ע"י הקג"ב כלומר "הנרטיב" הפלשתיני לפחות זה שבא מבית מדרשו של אש"ף הונחת מלמעלה כחלק ממאבק גיאופוליטי גלובלי בין הגוש הקומוניסטי לגוש הדמוקרטי.

https://epoch.org.il/geopolitics/221829/

2. הקישור השני הוא קישור לוויקיפדיה לערך האמנה הפלשתינית . שימו לב בעיקר לאופי ה-גלובלי של סעיף 22 שמרמז על כך שהאמנה היא למעשה חלק ממאבק בין גושי ולא רק איזורי.
"הציונות היא תנועה מדינית, הקשורה קשר אורגני באימפריאליזם העולמי והיא עוינת לכל תנועות השחרור והקידום בעולם. .... ישראל היא מכשיר התנועה הציונית ובסיס אנושי (בכוח אדם) וגאוגרפי לאימפריאליזם העולמי....".

https://shorturl.at/EITV8

3. הקישור השלישי לקוח ממאמר של יואב שורק בכתב העת השילוח, מ 2019. מאמר שמתכתב עם רעיונות רבים שהועלו כאן לגבי טיבו של הנרטיב הפלשתיני וההשפעה על הסדר עתידי.
https://shorturl.at/zIJ58

4. מאמר של ג'ון ריצרדסון שפורסם ב2016 במכון גייטסטון שבו העוסק במיחאי פצ'פה שעליו מתבסס מאמרו של איל לוינר.

https://shorturl.at/mHOW9

5. מאמר של פול קנגור מ 2021 מאתר מידה שגם הוא עוסק בדמות של מיחאי פצ'פה עם דגש על הפצת דיסאונפורמציה.
https://shorturl.at/kILM2 <ההודעה נערכה>

על דא ועל הא