תדע כל אם עבריה... על חשיבותם של שני אופני זהות, זו הפרטית ושו הקולקטיבית
בהמשך למאמרו של רוגל אלפר, הארץ
האתוס של מקימי המדינה ידע לשלב בין שתי זהויות, מחד זהות קולקטיבית (לאומית ציונית) מאידך זהות הפרטית (אהבת אדם).
"לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות - הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך." (מתוך וויקיציטוט)
הציטוט הזה מבטא היטב את הרעיון. הוא במפורש מדבר על כך שחילים מקריבים עצמם לטובת קולקטיב "לכל אשר ישלח אותם" אבל הוא גם מדבר על אהבת אדם, חשיבות הפרט, והצורך לאמץ אותה כחלק בלתי נפרד מהאתוס.
בעשורים האחרונות הליברליזם התרחק מקולקטיביזם וניתב את ליבת השיח שלו אל עבר הזהות הפרטית. אפשר לומר שהתפיסה הדמוקרטית-ליברלית עברה תהליך הפרטה.
המלחמה היא אירוע שמדגים שבהקשר של מדינת ישראל אין דיי בגישה אשר בוחנת הכל מפריזמה של הפרטי, והשילוב בין שני סוגי הזהויות קולקטיבית ופרטית הוא שילוב נדרש. אבל לא רק המלחמה מציבה דרישה שכזו, גם היכולת של הציבור הליברלי לכונן סדר חברתי חדש שיתן מענה לשלטון הלאומני ברשות שני מגזרים לאומני-יהודי וחרדי, גם מצב זה מצריך מהציבור הדמוקרטי-ליברלי לכייל מחדש את מערכת הערכים שלו.
צריך לומר בכנות שנכון להיום הציבור הדתי לאומי מבטא את השילוב בין הזהויות טוב יותר מאשר הציבור הליברלי. ציבור זה קרוב יותר לאתוס הבן גוריוני שעולה מהציטוט לעומת הציבור הליברלי. אמנם הציבור הדתי לאומי מוסיף על כך רבדים שלקוחים מעולם הערכים הפנימי שלו אבל הוא אני חושב שזו טעות לטעון שהציבור הזה מבטל ערכים אינדבידואלים. זו חוסר הבנה של עולם ערכים אחר ובעיקר שלילה של עולם ערכים אחר.
הציבור הליברלי לא יוכל לכונן סדר חברתי חדש כל עוד יבחר להתבצר כמחנה (נגד האחרים) במקום לכונן עצמו כמגזר אוטונומי (לטובת עצמו). לציבור הליברלי לא תהיה תקומה כמגזר כל עוד לא ידע לשלב בין שני סוגי הזהויות, הקולקטיבית והפרטית. כלומר - - בשלב הראשון נדרשת הכרה בחשיבותה של זהות קולקטיבית כנדרשת לעיצוב תודעה מגזרית.
- השאלה הבאה היא, מהם פניה של אותה זהות קולקטיבית כך, שציבור זה יהיה פתוח לשילוב פרטים עם יותר מזהות לאומית אחת. האם זו הזהות הציונית הממלכתית המוכרת או שאולי משהו חדש?
- השאלה השלישית היא מה צריך לשנות בכדי לאפשר קולקטיב שמסוגל להכיל יותר מתפישה לאומית אחת? וזו מובילה לשאלה רביעית
- על מקומה של תפישת הזהויות באופן כללי בעולם הליברלי (פוליטיקת זהויות) מה שמרמז על הצורך בביצוע טרנספורמציה עקרונית בתפישה זו כך ש-פעולת הזהות תופרד לחלוטין מ-פעולה הפוליטית שאמורה להיות מוכוונת ע"י תפיסת הקולקטיב (טובת הכלל).
ארבע השאלות האלו הן בליבת הפעולה של תנועת כנען ותשובות ראשוניות על שאלות אלו ניתן למצוא באתר ותכניו.
https://www.haaretz.co.il/2024-02-23/ty-article/0000018d-d233-d06c-abbd-... <ההודעה נערכה>
