קהילת כנען - היסטוריית הודעות

הצטרפות לקהילת הווצאפ:   פרטים
22.11.2023 15:29 - משתתף   
קצת מוזר שבקבוצה שבה מבינים את הבעיה הדמוגרפית אתה מתנגד לקפיטליזם שהוא... הפיתרון לבעיה הדמוגרפית
על דא ועל הא
22.11.2023 15:29 - גלעד טירם   
זכותך כמובן. במקביל אני מציג כבר מספר שנים עמדה שמציעה שלא להסתכל על נתונים מהמקום הזהותי למשל שמאל ימין או במקרים מסויימים ממקום של פוליטיקת זהויות, אלא להסתכל על נתונים ממקום של ללמוד על ניואנסים והבדלים.
על דא ועל הא
22.11.2023 15:28 - משתתף   
קהלת זה ארגון מפוקפק, אבל מה הבעיה עם קפיטליזם?
על דא ועל הא
22.11.2023 15:24 - משתתף   
"אפוק" הוא מגזין ימני. מזוהה עם פורום "קהלת", עם גישה מדינית לאומית (ולאומנית) פרטיקולאריסטית וגישה כלכלית קפיטליסטית ניאו-ליבראלית. לא קונה את העיתון ולא קונה את הדעות המובאות והמובעות בו.
על דא ועל הא
22.11.2023 15:15 - גלעד טירם   
המתווה לשחרור חטופים.

https://www.gov.il/BlobFolder/pmopolicy/dec1077-2023/he/dec1077.pdf

על דא ועל הא
26.10.2023 22:30 - משתתף   
בקבוצת כנען הכי פשוט... גם לא ניתן להגדיל כאן...
על דא ועל הא
26.10.2023 22:27 - גלעד טירם   
הסתדרנו. אני אשתף בפייסבוק.
על דא ועל הא
26.10.2023 22:18 - משתתף   
במחשבה שנייה אולי תעשה אתה שיתוף גם לכללי וגם לדף שלי - הכי פשוט... אני רותחת... איך אין רגע דל .....
על דא ועל הא
26.10.2023 22:15 - משתתף   
טוב, זה ייעשה מחר על הבוקר / בינתיים אוציא פלקט עם תמצית ההדברים.. אם תהיה לך בקורת על הדברים אתה מוזמן לתקן.
על דא ועל הא
26.10.2023 21:59 - משתתף   
זה נדרשת לי עזרה בהליך כמו זה... הולכת לחפש מושיע תורן..
על דא ועל הא
26.10.2023 21:58 - משתתף   
עד מחר ב 10:00
על דא ועל הא
26.10.2023 21:58 - משתתף   
האריכו עד מחר חשוב!
על דא ועל הא
26.10.2023 21:56 - משתתף   
בעוונותי לא קראתי רשומה זו... האם עדיין יש מקום לצעוק בפלקטים או כבר אבוד לנו.
על דא ועל הא
26.10.2023 15:07 - משתתף   
שלום חברים, נדרשת מכם עזרה דיגיטלית דחופה למען שלטון החוק וטוהר המידות.

1. בחסות המלחמה, ממשלת נתניהו מבקשת פתאום להקפיא את חופש המידע.
המשמעות: לא ניתן יהיה לדרוש מידע ושקיפות מהשלטון - חודשים קדימה. במקום לבטל משרדים מיותרים - הם רוצים לבטל את זכות הציבור לדעת. דווקא עכשיו - הם רוצים לפעול באפלה.

2. הכי הזייה: מותר להעיר על תזכיר החוק המדובר אותו מקדם יריב לוין - עד 18:30 היום (ה׳). נותרו שעות ספורות!
זה חריג במיוחד.

3. מה אפשר לעשות? לכתוב התנגדות לתזכיר באתר הממשלה. 
איך זה יסייע? מעבר לכך שזה מעשה אזרחי אחראי, התנועה לחופש המידע וארגונים נוספים יעתרו לבג״ץ בנושא. כמות ההתנגדויות חשובה >> זה מראה לשופטים שיש לנושא עניין וחשיבות ציבורית.
ניתן להתנגד כאן >> https://bityl.co/Lx8t
מתחברים לפורטל הממשלתי (אפשר דרך חשבון גוגל), נכנסים מחדש לקישור למעלה וכותבים הערה.

4. מה לכתוב בהערה? הכנתי כמה אפשרויות והסברים על החוק כאן >> https://t.me/shovtim/1240

בבקשה תפיצו.

תומר אביטל ❤️‍?
לוואצאפ השקט (עד הודעה ביום): tomeravital1.com/update

על דא ועל הא
25.10.2023 11:34 - משתתף   
מדוייק
על דא ועל הא
25.10.2023 1:06 - גלעד טירם   
https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-569737/580972/
על דא ועל הא
8.12.2023 10:01 - גלעד טירם   
תנועת כנען - מודל של דמוקרטיה השתתפותית וישירה למגזר הדמוקרטי-ליברלי

תגובה למאמר של שירה מייקין, הארץ

רוצה להזכיר את המודל של כנען שהצגתי בשלוש השנים האחרונות. מודל של אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית, חלק מפדרציה עתידית הנקראת פדרציה מגזרית (שלא מבוססת על חלוקה טריטוריאלית אלא מגזרית).

האוטונומיה מבוססת על מנגנוני ממשל עצמי ואזרחות דיגיטלית ונשענת על מבנה כלכלי שליבתו קואופרטיב. יחד הם מרכיבים תמונה עתידית של מבנה משטר פנים מגזרי הנשען של דמוקרטיה-שיתופית וישירה.

כדי לעשות את זה צריך להפנים שהממלכתי מת. התפרק לרסיסים ולא ניתן להחיותו מחדש כיוון שבמשך שנים התרחשו בחברה הישראלית תהליכים שפרקו אותן מבפנים, אשר נידונים בהרחבה באתר של תנועת כנען.

אלא שדווקא המחאה הגדולה ביותר שהיתה כאן, זרתה חול בעיני הציבור הדמוקרטי-ליברלי כאילו ניתן להחיות מחדש את הממלכתי ולחזור שלושים ארבעים שנה לאחור. לשם כך כך היא חיזקה מומנטום של מחנה כלומר כח שמתנגד לכוחות האחרים, כח שנלחם בכוחות האחרים. כל עוד המומנטום של המחנה לא יוחלף במומנטום שונה של מגזר לא תהיה תקומה לציבור הדמוקרטי בישראל. הוא אט אט יתאדה. חלקים שלו יהפכו למובלעות רעיוניות ו/או איזוריות.

בקרו באתר democrat.co.il

https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2023-12-07/ty-article-ma...

הכנעני - בלוג רשומות
29.11.2023 10:14 - גלעד טירם   
האמנם המשוואה הזו לא מוכרת לנו?
תגובה למאמר של צבי בראל, הארץ
ציטוט:
"קשה להיזכר במקרה דומה, ולא רק בישראל, שבו צד א' מצהיר על תוכניתו לחסל את צד ב' ובאותה עת מצליח להשלים אתו מהלך ביניים של תן וקח."

האומנם???
זוהי בדיוק המשוואה שישראל ניהלה מול הפלשתינים מאז אוסלו ועל אחת כמה וכמה מאז ההתנתקות בעזה. זוהי בדיוק הפרדיגמה שכעת פועלים לנפץ בכוח צבאי שבהמשך מן הסתם יתורגם גם למהלך מדיני (סבלנות, זה יגיע).

מאז אוסלו ישראל התעלמה באופן שיטתי מהרצון של הפלשתינים להשמיד אותה בתקווה שגישה זו תניב תמורה מדינית בדרך כזו או אחרת. בגדה זה עבד באופן חלקי ובעזה זה עבד כל עוד החמאס היו זקוקים לשקט תעשייתי בכדי להתארגן לשלב הבא.

ב 7.10.23 זה נגמר. כעת ישראל מציגה משוואה הפוכה והיא צריכה להתמיד בכך עד אשר ישתנה האתוס הפלשתיני הקורא להשמדת ישראל. איך נדע? נבחן לאן מתפתחת תנועת ה BDS, נבחן את התכנים במערכת החינוך הפלשתינית, נבחן את דעת הקהל ברחוב הפלשתיני, נבחן את האסטרטגיה ארוכת הטווח של ההנהגה החדשה שתקום בעזה ומתישהו גם בגדה.

כמה זמן זה יקח? התשובה לשאלה זו נמצאת בצד הפלשתיני. זה יכול לקחת חודשים אבל גם שנות דור. בכל מקרה, כעת כשברור שישראל לקחה סיכון ביטחוני על גב תושבי הדרום (בצפון התמונה קצת שונה), חייבים להפוך את המשוואה.

https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-11-29/ty-article-opinion/.premiu...

הכנעני - בלוג רשומות
28.11.2023 10:45 - גלעד טירם   
נדרשת סבלנות

בתגובה למאמר של רוגל אלפר, הארץ

נדרשת קצת סבלנות, אפילו הרבה! מדינת ישראל חטפה מכה קשה ביותר ב 7.10 . בעקבות אירועי הטבח לראשונה לדעתי מאז ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת קיימת הסכמה רחבה בציבור ביחס לאסטרטגיה נדרשת ביחס לסכסוך. לא הסכמה על פתרון אבל כן הסבמה על תיאום ציפיות עקרוני אל מול הצד הפלשתיני.

רוב הציבור, אם לפרש את הסנטימנט הכללי שמשתקף מהמדייה תומך בצעד שתכליתו שינוי המשוואה אל מול הלאומנות הפלשתינית. פעולות שתכליתן לטווח ארוך שינויי מהותי באתוס הפלשתיני כך שלא יכלול את המרכיב שרואה בגירוש היהודים משטח א"י שליחות ויעוד.

לא עוד עצימת עיניים לפרטנרים עתידיים מדומיינים כשבפועל אותם "פרטנרים" קוראים לגירוש הנוכחות היהודית מא"י ומחנכים לכך בבתי הספר שלהם.

המשוואה אינה רק כלפי חוץ אלא גם כלפי פנים ועם הזמן גם תקבל ביטוי באופן שבו הציבור משרטט את גבולות הלגיטימציה של הלאומנות הפלשתינית בקרב ערביי ישראל שקיימת גם קיימת. לדוגמה, תהיה לתהליך השפעה על עיצוב המפלגות הערביות למשל, בבחירות עתידיות.

התהליך הזה של שינוי מבנה השיח הפלשתיני כך שיותאם לקבלה והשלמה עם נוכחות יהודית במזה"ת יקח הרבה מאוד זמן, ובכל מקרה הוא הבסיס לכך צורת הסדר קבע עתידית. מצד שני, החזרת החטופים חייבת להתבצע במיידי כל אימת שעולה הזדמנות.

לכן נדרשת סבלנות. את התהליך ההיסטורי נוכל לראות בפרספקטיבה רק עוד מספר שנים.

https://www.haaretz.co.il/2023-11-28/ty-article/.premium/0000018c-1288-d...

הכנעני - בלוג רשומות
25.11.2023 13:19 - גלעד טירם   
המלחמה היא לשינוי רכיב ליבה בשיח הפלשתיני

תגובה למאמר של סלבוי ז'יז'ק, הארץ

יתרון אחד במאמר הוא בהדגשה של שני נרטיבים של שני עמים, שמתקיימים במרחב משותף, נתון שהסברים רבים מעדיפים לטשטש. יתרון נוסף בכך שהוא מספק הצצה לאופן שבו 'צד שלישי מערבי' מבין את הסכסוך דרך שיבוצו בהקשר של מגמות נוכחיות.
הליקוי המרכזי במאמר הוא בהתעלמות או מדעת או מבורות מרכיבי הליבה של שני הנרטיבים, שהופכת את הניתוח לשטוח (ניתוח בגובה פני השטח) אבל ובעיקר לשטחי.
דוגמה: נרטיב השיבה מהגולה של העם היהודי אינו תוצר של "אירופאי". פוגרומים באירופה של המאה ה19-20 אכן היוו טריגר למימוש השיבה מהגולה אבל הזיקה לארץ קדומה הרבה יותר. מי שלא מבין זאת לא מבין את הסיפור של העם היהודי ולכן גם מועד להכשל בניתוח מבני השיח שקיימים בו בהווה. המאמר מדגים כשלון שכזה.
ודוגמה מהצד השני, התעלמות מרכיבי ליבה בבסיס צורות השיח בעם הפלשתיני כפי שלמשל באים לכדי ביטוי באמנת החמאס באופן בוטה, או בשיח ה BDS באופן יחסית מעודן. התעלמות מרכיבי ליבה כה חשובים בהגדרת העם הפלשתיני, שבפועל מגדירים את העם הפלשתיני כשלילה מוחלטת וביטול של נוכחות יהודים בא"י.
קיבלנו ניתוח של פני השטח..

המלחמה היא מלחמה על רכיב ליבה בסיסי בנרטיב הפלשתיני, זה שקורא לסילוק היהודים מא"י והפיכת המרחב למוסלמי, כפי שבא לכזי ביטוי באמנת החמאס או ברחוב הפלשתיניף, כולל חלקים שלו שמצויים בתוך ישראל. זו לא סוגייה אינטלקטואלית עמוקה או ממרומים, זו סוגייה של פני השטח.
בשלב הנוכחי ישראל משתמשת בכוח רב ובאכזריות, כן! זו האמת ולא צריך להבהל מהמלה, כדי להביא את העם הפלשתיני לזניחת הרכיב הזה בנרטיב שלהם - זה שקורא לגירוש היהודים מא"י.
הצלחת השלב הצבאי (הכוחני!) תמדד בראשיתו של תהליך עיצוב מחדש של השיח הפלשתיני. מהבחינה הזו אפשר לומר שאולי אף פעם לא היתה לנו מלחמה כזו, מלחמה על ליבת השיח ומבנה השיח של היריב.
במשך כמה עשרות שנים נעשו מספר נסיונות, לא ברציפות חשוב להדגיש, ליצר שינוי בליבת השיח הפלשתיני דרך תהליך מדיני. עובדתית זה לא חילחל לפני השטח ולא עשה את העבודה. ההוכחה, אירועי 7.10 והצידוד באירועים האלו כפי שבא לכדי ביטוי. כעת ישראל פועלת בכוח צבאי הכדי לכפות שינוי נרטיב. איני יודע לומר אם זה יצליח או לא אבל רק כשזה יצליח יהיה ניתן לחזור לפסים של פתרון מדיני.
אם יש משהו ש 7.10 צריכים ללמד אותנו זה שאסור להתעלם ממבנה השיח שבבסיס הנרטיב. הדרך לפתרון עוברת בהכרת ליבת השיח.

https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-11-23/ty-article-opinion/.premiu...

הכנעני - בלוג רשומות