קהילת כנען - היסטוריית הודעות

בנוסף, הוא גם מרים עיניו מעבר לאופק, ורואה את המרחב העולמי שמחוץ לגבולות מדינת ישראל, ומביא בחשבון גם אותו, בשלב זה לידיעה.

איסוף המידע וההיערכות המחשבתית למשמעויות העתידיות של התהליכים סביב, אינם מהווים ״ריצה״ אלא תיכנון מודע.

דווקא אי היערכות, ועיכוב בלמידת התהליכים, תוך המתנה עד שהכל יהיה רלוונטי באופן מיידי - זה בדיוק מה שיחייב ״ריצה״ בעתיד (פעילות בהולה מהירה, בניגוד לפעילות מתוכננת ומיושבת מבעוד מועד).

המאבק היוקד של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחברה הערבית עומד לפגוע פגיעה אנושה בדמוקרטיה של השלטון המקומי בישראל. אם ההצעה של סמוטריץ' תתקבל, אין טעם לקיים את הבחירות לשלטון המקומי בעוד חודשיים — מאחר שהשלטון המקומי בישראל יאבד את עצמאותו.
סמוטריץ' מקדם הצעה שתיתן למדינה סמכות לרוקן רשות מקומית מתוכנה ולשלוט בכל התקציבים שלה, על בסיס מידע מודיעיני חסוי. הרשות המקומית לא תוכל לראות אותו, וספק אם תוכל לערער עליו. משמעות ההצעה היא שהמדינה תוכל להשתלט על רשויות מקומיות כראות עיניה תחת תירוץ ביטחוני עלום — מהלך שמאפיין מדינות משטרה חשוכות, ולא מדינות דמוקרטיות.

ההצעה של סמוטריץ' מקודמת במסגרת המאבק ברשויות הערביות בישראל, והסירוב שלו להעביר לידיהן 200 מיליון שקל של כספי מענקי איזון. סכום זה נכלל במסגרת תוכנית החומש הערבית (החלטת ממשלה 550 של ממשלת בנט־לפיד) ובתקציב 2023, והובטח לרשויות הערביות. על אף זאת, סמוטריץ' הקפיא את הכספים בתואנה כי הרשויות הערביות נגועות בפשיעה, ולכן לא ניתן להעביר ישירות לידיהן תקציבים, אלא באמצעות מנגנון שמבטיח כי הכסף לא יזלוג לארגוני הפשיעה (מנגנון על־רשותי).

סמוטריץ' הסתמך על המלצה של צוות מקצועי, בראשות מנכ"ל משרד הפנים לשעבר יאיר הירש, שלא להעביר כספים שמיועדים לפיתוח (מכרזי תשתיות) לרשויות ערביות, ולנהל את כספי המכרזים האלה עבורן באמצעות חברות חיצוניות. עם זאת, הירש הגביל את ההמלצה שלו רק לכספי מכרזים, ולא לתקציבים שוטפים, ובכל מקרה ההמלצה של הירש לא קרמה עור וגידים. משרד הפנים, תחת השר משה ארבל, לא הצליח להקים מנגנון על־רשותי מתפקד.

על אף ההמלצה של משרד הפנים לשחרר את התקציבים לרשויות המקומיות הערביות, התעקש סמוטריץ' להקפיא את התקציבים. הוא אף המציא מנגנון על־רשותי חדש — מנגנון הרמזור. על פי הצעתו, הרשויות המקומיות הערביות יסווגו לפי רמת החשיפה שלהן לפשיעה: רשויות אדומות הן רשויות שנגועות בפשיעה; רשויות צהובות הן כאלו שיש ספק לגבי חדירת ארגוני פשיעה אליהן; והרשויות הירוקות הן רשויות שמוכרות כנקיות מפשיעה. הרשויות האדומות לא יקבלו תקציבים מהמדינה, אלא המדינה תנהל את תקציבן במקומן.
הבעיה עם ההצעה של סמוטריץ' היא מרובעת. ראשית, ההמצאה החדשנית שלו אינה חדשנית כלל. הצעת הרמזור נבדקה בידי צוות הירש ונפסלה, לאחר שהמשטרה הודתה שאין לה יכולת לבדל רשויות חשודות מרשויות שאינן כאלה. שנית, ההצעה העלתה שאלות דמוקרטיות כבדות משקל — שלילת עצמאות של רשות מקומית על סמך מידע מודיעיני משטרתי חסוי.
שלישית, מבחינה משפטית לא ניתן להחיל מנגנון רמזור כזה רק על הרשויות הערביות. אי־אפשר לשלול סמכויות ניהול מרשויות מקומיות ערביות, ובה בשעה לאפשר לרשויות יהודיות שנגועות גם הן בשחיתות להתנהל ללא מפריע.
רביעית, אין טעם לחסום מאות מיליוני שקלים בודדים מתקציב הרשויות המקומיות תחת מודל הרמזור, כאשר הרשויות מנהלות עוד מיליארדי שקלים של תקציבים שוטפים ותקציבי פיתוח, כולל כמובן הכנסות עצמאיות (ארנונה).

ואולם שלל הבעיות בהצעה של סמוטריץ' לא הרתיעו אותו. להפך, כדי לפתור חלק מהבעיות הוא בחר ללכת עם הפתרון הבעייתי שלו עד לקצה: הצעת הרמזור תהיה תקפה לכל הרשויות המקומיות בישראל, ערביות ויהודיות כאחת. ההצעה גם תחול על כל תקציבי הרשויות המקומיות — כל התקציבים שהמדינה מעבירה לשלטון המקומי, כולל תקציבי החינוך והרווחה. ייתכן שההצעה תחול גם על ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות.
על פי ההצעה הרשויות יסווגו לשלוש רמות לפי המידע המודיעיני שבידי המשטרה והשב"כ. על פי הטענה של האוצר, המשטרה שינתה את הערכתה, והיום היא סבורה שיש ביכולתה להבחין בין רשויות נגועות בפשיעה לבין כאלו שאינן נגועות בה. רשות שתוכרז אדומה תאבד ככל הנראה את השליטה על כל התקציבים שלה. מדובר בנטילת הסמכות הניהולית מידי אותה רשות מקומית — והשתלטות של הממשלה עליה.

מאחר שמדובר במידע מודיעיני, לא ברור אם רשויות אדומות ידעו מדוע הן סווגו ככאלה, ואם תינתן להן זכות לערער על כך. זוהי סמכות שתאפשר למדינה לפגוע בדמוקרטיה המקומית, ללא נימוק וללא זכות ערעור.
הרשויות הירוקות ימשיכו לנהל את תקציבן כרגיל, אבל ייאסר עליהן לבצע תשלומים במזומן או בהמחאות. כל התשלומים של השלטון המקומי ייעשו מעתה רק בהעברות בנקאיות באופן דיגיטלי. עדיין לא ברור מה תהיה ההשפעה על הרשויות הצהובות. ייתכן שהן ימשיכו לקבל תקציבים לחשבונות בנק יעודיים — שיבטיחו שהכסף יגיע רק לפרויקט שהוא יועד לו.
הנימוק של משרד האוצר הוא שזהו מהלך שוויוני שמופעל על כל הרשויות בישראל ולא רק על הרשויות הערביות. כמו כן, לדברי האוצר, זהו מהלך דיפרנציאלי — שמופעל רק על רשויות בסיכון, בעוד רשויות שמתנהלות היטב ממשיכות ליהנות מכל סמכויות הניהול שלהן. עם זאת, הדיפרנציאליות במהלך היא רק לשלילה — רק שוללים סמכויות מרשויות מקומיות בסיכון, בעוד רשויות נקיות לא נהנות מביזור או מהאצלת סמכויות חדשות.
נוסף על כך, הדיפרנציאליות נעשית על סמך מידע מודיעיני חסוי, שלא ניתן לערער עליו, ולכן זהו פתח לניצול לרעה, ולהשתלטות דורסנית של הממשלה על השלטון המקומי בישראל. זהו פתח להרס הדמוקרטיה המקומית, והרשויות שהממשלה אינה חפצה ביקרן יאבדו את החופש שלהן.

העובדה שהמוטיבציה של סמוטריץ' בנקיטת המהלך הייתה מכוונת נגד השלטון המקומי הערבי רק מחזקת את החשש מפני פגיעה מכוונת בחופש הדמוקרטי המקומי בישראל. זאת ועוד, המהלך מקודם על ידי משרד האוצר, שאין לו ידע או ניסיון בניהול השלטון המקומי בישראל.
למשרד הפנים היו הצעות מקצועיות להפעלתו של מנגנון בקרה מקצועי, שיפעל על סמך אמות מידה אזרחיות וגלויות. אלא שהדרג המקצועי במשרד הפנים מודר מתהליך קבלת ההחלטות. זה רק מחזק את ההערכה כי הצעד של סמוטריץ' הוא מהלך פוליטי, שבו הממשלה זוממת לנטרל רשויות מקומיות שהיא רוצה לפגוע בהן — ערביות ויהודיות כאחת. זהו אחד המהלכים האנטי־דמוקרטיים המסוכנים ביותר שיזמה ממשלת נתניהו עד כה.
מבצלאל סמוטריץ' נמסר: "שר האוצר לא מוכן לקבל את גל האלימות הגואה, והציב לעצמו מטרה לפגוע במנגנון המתדלק את כספי הפרוטקשן ובפעילות של הגורמים האלימים ברשויות. משרד האוצר בונה הצעת מחליטים לצמצום העברת כספים לגורמי פשע ולפרוטקשן. הצעת המחליטים מלווה כמובן בייעוץ משפטי ותעבור להחלטת הממשלה".

בתירוץ של מלחמה בפשיעה, סמוטריץ' עומד לרסק את השלטון המקומי בישראל
https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-09-06/ty-article/.premium/0...source=AppShare&utmmedium=iOSNative