שלום למשתתפת החדשה, הרבה שאלות טובות אני אנסה לענות במרוכז.
ראשית כבסיס חשוב להבין שכשמדברים על כנען צריכים למקד לתקופה סםציפית, יש את התקופה שבה אנו בונים את האוטונומיה במסגרת המשטר הקיים, ויש תקופה עתידית שבה מדינת ישראל עוברת לשיטה פדרלית המכונה פדרציה מגזרית ואז המסגרת החוקית, המיסים וכו משתנים.
אני בהסבר שלי אתייחס למסגרת ההתיחסות הקרובה והעכשוית, כלומר לפעולות של כנען תחת המשטר הקיים.
מבחינה זו חשוב להבין שכל התוכניות שמוצגות באתר מניחות שבישראל קיים חופש התאגדות, וזכות לכונן יחסים חוזיים באופן פרטי, כפי שהמצב כיום.
ההניה הזו נכונה בין אם השלטון המרכזי הוא סמכותני ודיקטטורי באופיו או דמוקרטי באופיו, מה שמונח כבסיס הוא חופש ההתאגדות והזכות לכונן התארגנויות פרטיות.
יתכן שבעתיד יופיעו מגבלות מסוימות או איסורים ואז נצטרך להתאים את עצמנו להן או אויל אפילו להלחם בהן. יש אלפי תסריטים היפותטים שאני כרגע לצורך פשטות הדיון מוציא מהמשוואה.
הדיון הוא תחת מסגרת החוק הקיים שכנען צריכה לפעול במסגרתו וכפוה אליו כל עוד לא הוחלפה שיטת המשטר באופן פורמלי.
1. רשת מרכולים: רשת המרכולים שמוזכרת במצגות שונות היא דוגמא למכניזם של ניתוב הון אל תוך מעגל כלכלי שמנוהל באופן מבני דרך תשלובת כנען שבראשה קואופרטיב (אגודה שיתופית). הרשת אכן תוכל לספק מחירים טובים יותר לאזרחי כנען. במקרה זה היא אמורה להיות פתוחה לכל, זה חלק מהענין של ניתוב ההון מהציבור הרחב. זהמקביל למה שאנו מכירים כיום כחברות במועדון לקוחות, אלא שלא יהיה צורך בהרשמה למועדון כי כל אזרח יוכל דרך האפליקציה לממש את הזכות או ההנחה (אזרחות דיגיטלית).
יתכן שעל פי חוק נהיה מחויבים לפתוח אופציה של חברות במועדון לכולם שזה לא רע, זה מנגנון שימור לקוחות, זה לא מונע מאיתנו לקיים מועדון אקסקלוסיבי לאזרחים עם יותר הטבות. הדוגמה לכך היא מועדון חבר שזה מועדון שלא כל אחד יכול להיות בו חבר והוא נותן הטבות משמעותיות. כלומר יש כאן מחד רכיב של ניתוב הון שפירושו היכולת לגלגל כספים מהציבור הכללי לתוך שירותי הקואופרטיב, למשל חינוך ובריאות, כלומר שיפור השירותים האזרחיים ומצד שני יכולת להשפיע על יוקר המחייה של אזרחי כנען דרך מועדון לקוחות אקסקלוסיבי.
2. שירותי בריאות כנען: - עקרון דומה למה שנאמר למעלה עם כמה חידודים. בעקרון מדובר בשירותי בריאות פרטיים שמופעלים מבחינה ארגונית דרך קואופרטיב ולכן במקרה הזה להבדיל מרשת מרכולים אולי החוק כן מאפשר אקסקלוסיביות, כלומר הגבלת שימוש לקהל ספציפי. נושא שנצטרך לבדוק. גם אם לא אז אפשר לספק את האקסקלוסיסיות ע"י מתן עדיפות בתור ותשלום מופחת לאזרחי כנען.
אני מזכיר שאנו מדברים על תקופה שבה כנען פועל תחת מסגרת רגולטורית של המשטר הישן (כלומר העכשווי), וצריך להתיחס לבסיס הרגולטורי הזה בכל פרויקט שנעשה.
3. ניצול השירותים ללא הצטרפות: לא. השימוש בשירותים, למשל שליחת הילד למרכז השכלה, רישום נישואים אזרחי, או שירות מועדף במרפאה קהילתית, או מועדון אקסקלוסיבי במרכול או כל שירות אחר מותנים באזרחות.
לכן כשאני מדבר תמיד על בנית שירותים חברתיים אני תמיד גם מוסיף שהם נעטפים במעטפת של ממשל עצמי, כלומר מנגנון של מבוסס תקנות וחוקים פנימיים שבבסיסו אנשים שעוברים תהליך התאזרחות.
תהליך התאזרחות דומה לצורך הענין ליצירת חשבון נניח בפייסבוק אבל עם כמה תוספות:
- אימות זהות אישית
- הבחנות על התקנון
- חתימה על התקנון/חוקה.
בעתיד התקנון יוחלף בחוקה פנים מגזרית. החתימה מחייבת כלומר היא אקט חוזי. המבחן נועד לוודא את התנאי "דע את החוק". לא מדובר במבחן קשה אלא במבחן (מותאם לאוכלוסיות שונות) שמטרתו לוודא שהאזרח מכיר את העקרונות של החוקה המגזרית. משהו שפשוט יאלץ כל אדם לקרוא במינימום את התקציר לפני שהוא מתחייב.
אנחנו לא מסננים ולא יכולים לסנן. אנו לא אומרים אתה כן אתה לא. לא יכול להיות סינון כזה. הסינון הוא הפוך, מעצם הסכמה לתקנון או לחוקה. מבחינתנו ככל שיותר אנשים יתאזרחו, נוכל לגבות יותר מיסים והעוצמה המגזרית תהיה גדולה יותר.
כנ"ל בתהליך האימות אנחנו לא יכולים למשל לדרוש תעודת יושר כי זה כבר לא חוקי בישראל. לתפקידים מיוחדים בשירותי הפנים עבור אנשים שנוגעים במידע, נצטרך למצוא אלטרנטיבה מקובלת משפטית, אבל עבור הכלל אנו לא רוצים להציב חסם כזה כי אנשים יראו ולא יתאזרחו, וגם לא יכולים להציב חסם כזה מבחינה חוקית.
4. פושעים ונוכלים: כאמור אין לנו סמכויות שיטור בתקופה עליה אנו מדברים כלומר אנו בדיוק באותה סיטואציה של נניח, ישוב קהילתי, שפתאום מתגלה שאחד החברים פושע. היות שהקשר של האזרח למערכת הוא קשר חוזי כאן נכנס התפקיד של התקנון או בעתיד החוקה המגזרית. בעבודה שלנו נצטרך להתיחס גם למקרים כאלו כלומר לגבש מנגנונים של סנקציה, בדיוק כפי שמתרחש בהתאגדויות אחרות, אבל לעת עתה אין לנו סמכות שיפוטית ברמה הפלילית, ואת הטיפול הפלילי תצטרך לעשות המשטרה של המדינה ולא אנו.
5. אבטחת מידע: - נכון, כמו בכל מערכת מידע. מי שיעבוד איתי על שירותי הענן יכיר את זה ברמה הטכנית, וברגע שיהיה מימון גם נוכל להוסיף רבדים של מבחני חדירות, שיפור אבטחה וכל אותם דברים שעושים בחברות תוכנה שעוסקות בפיתוח של מערכות מידע.
6. הדרת נשים: המונח מאוד רחב וגם מוביל לדיון שלם האופן שבו אנו מתיחסים לקשר בין זהויות וממשל. אני אתמצת, אפשר להרחיב בדיון נוסף נפרד.
- הדרת נשים הוא אפליה על בסיס מגדרי וכו' במסגרת השירותים שאינם של כנען אין לנו שליטה על כך. ההתיחסות יכולה להיות מוגבלת להתיחסות ברמה הנורמטיבית. אירועים כאלו יכולים להיות מטופלים ברמת החוק רק ע"י גורמים מוסמכים.
- במסגרת השירותים שאנו מספקים יש לנו שליטה מלאה על כך. למשל אם הקואופרטיב מספק תח"צ אז יש שליטה מלאה על איזור הפרדה על בסיס זהותי, והכללים בתח"צ של הקואופרטיב נגזרים מהחוקה.
- במסגרת הגדרת יחסי אזרח-ממשל בכנען המושג "הדרת נשים" מיותר ואסביר מדוע. התפישה בכנען ליחס בין זהויות וכוח פוליטי לא מבוססות על שיח זהויות אלא על ניתוק מוחלט בין הזהות לכוח הפוליטי. במילים פשוטות מבחינת יחסי אזרח ממשל זה לא משנה אם אתה אשה, גבר, הומו קוויר, טרנס, ערבי יהודי, מיצרי אן אם אתה 'אתם' וכו'..... מה שחשוב הוא טובת הענין. באופן כזה מיתרים את הצורך בשיח זהויות או אפליה מתקנת. השוויון מתבטא בכך שברמה המבנית לאף זהות אין עדיפות. משקל הזהות במנגנון הכח הוא אפס. מקומן של הזהויות הוא בתרבות בפסיפס של הריבוי התרבותי, ביצוגים תרבותיים. זה נושא מורכב שזוכה להתיחסות מעמיקה באחד החלקים של סדרצ המצגות למה לי פדרציה עכשיו? שם גם מוסבר איך נושא הזהויות התפתח בהגות של כנען.
זה על קצה ממזלג.
