קהילת כנען - היסטוריית הודעות

הצטרפות לקהילת הווצאפ:   פרטים
23.5.2023 11:24 - גלעד טירם   
על דא ועל הא

23.5.2023 10:52 - גלעד טירם   
זה נקרא מצב של חילופי פרדיגמות. ההגיון של הפרדיגמה החדשה לא מתישב עם ההגיון של הפרגידמה המוחלפת.
על דא ועל הא

23.5.2023 10:43 - משתתף   
אלא אם נשנה גישה…
על דא ועל הא

23.5.2023 10:42 - משתתף   
אולי אחת הסיבות שהפרוייקט הזה לא צובר תנופה, היא שיש תחושה שהיא לא מציאותית בדיוק ברמות שעליהם אני מצביעה, שאנחנו לא יכולים לממן שני מגזרים. חייבים במקביל, להילחם, לדאוג לכך שהכספים שלנו לא ימשכו כל הזמן לכיוון של המגזרים הלא יצרניים.

מה שמרגיש כמו מארי אנטואנט, זה שלפי התוכנית שלך, נעשה גם וגם. וזה לא הגיוני, מרתיע וימשיך להרתיע אנשים. זה נשאר ברמה אקדמית מנותקת.

הבעיה עמוקה הרבה יותר. אי אפשר להתעלם מהבולענים הסרטניים בחברה שלנו ששואבים מאיתנו את הכל, ואז להציע לבנות על הבולענים החולים הללו ערים, וגבעות. זה ימשיך לא למשוך אנשים וישאר תקוע.

על דא ועל הא

23.5.2023 10:33 - גלעד טירם   
לא ציירתי תמונה כזו זו הדרך שלך לפרש את דברי. הרי כרגע סיפרתי שהיתי בעמדת מפגין לפחות שנה וחצי. בלי העמדה שרכשתי כמפגין לא הינו נפגשים כאן.
את מוזמנת לבדוק בהיסטוריה ולגלות שאני שוב ושוב חוזר על הטעה שההישג הכי גדול של המחאה הוא בהצלחת לכונן תודעה מגזרית. ובד בבד הטעות הגדולה ביותר שלה הואר בתרגום התודעה הזו למחנאות ושלילה המגזרים האחרים.

אין לי מושג לגבי מרי אנטואנט. אני כן יודע שכדי להרים את כל ההפגנות צריך הרבה מאוד כסף והכסף הזה לא נופל מהשמים. אני כן יודע,כי גם אני הולך לקפלן וגם אני היתי מפגין הדוק, שלכל הפגנה צריך לפנות כמה שעות. אני יודע שהדיונים בקבוצות הווצאפ השונות כרוך בהפנייה של הרבה מאוד זמן.

זה לא אומר שלאנשים יש עודף כסף כבודדים, זה אומר שלאנשים כקבוצה גדולה, אם הם רוצים אז יש מספיק כסף עבור פרויקטים חברתים שמתוכם יכולה לצמוח האוטונומיה. ולא מדובר רק על תיכון. אם נתפתח כאן יהיו עשרות אם לא מאות פרויקטים ותתי פרויקטים שרצים במקביל.

התהליך כרגע, כשמעט מאוד אנשים דוחפים אותו קדימה הוא איטי. להכין תוכנית של פרויקט זה קצת יותר מורכה מלחבר כמה אמרות שפר. לרתום אנשים לעשיה זה הרבה יותר קשה מלהפעיל קמפיין ממומן על רשומה בפייסבוק (זו הדרך שפעלתי בעבר).
כנען ישב בהקפאה כמעט שנה מאז שהחייתי אותו לפני מספר חודשים. יש לי סבלנות ואורך רוח. אבל זה לא פרויקט של בן אדם אחד. בסופו של דבר הציבור הוא זה שיקבע מה יצא מזה.

על דא ועל הא

23.5.2023 10:11 - משתתף   
מרגיש לי שזו הגישה שאתה מביא, גלעד, אתה סוג של מארי אנטואנט… סליחה.
על דא ועל הא

23.5.2023 10:10 - משתתף   
אתה מצייר תמונה כאילו המחאה לא עוזרת ולא הייתה שווה. זה די מתסכל ומרגיז. תיכון אחד לכמה חודשים, עם כל הכבוד זו טיפה בים וזה קצת מגוכח להשוות את הדברים. כדי להתארגן כמגזר חייבים גם כספים, כן, גם להלחם במצב הקיים.

וזה לא שיש עודף כספים. ממש לא. אנשים, עצמאיים, עובדים רגילים במשק, קורסים תחת הנטל. לשבת בשקט ולספוג את זה, להגיד שנוציא פשוט עוד, זה כמו שמרי אנטואנט אמרה ׳אין לחם, שיאכלו עוגות׳ זה מעליב ולא במגע עם המציאות.

על דא ועל הא

23.5.2023 10:04 - גלעד טירם   
מליוני שעות אדם ומליוני שקלים מוזרמים בחודשים האחרונים למחאה דרך תרומות, דרך קמפיינים של מימון המונים ודרך כלכלה סביב הפגנות (חניה, מסעדות, תח"צ).
אם יש משהו שעצם המחאה מוכיחה הוא שיש כסף ויש זמן.

עם הכסף שנשפך כאן בארבעה חודשים הינו מרימים פילוט תיכון עם קרן שתבטיח לפחות 3 שנים לקבוצה הראשונה (שזה מה שנצטרך לעשות).

ושוב אני מחדד, אני לא אומר האם להפגין או לא (אני לא אומר לכם מה לעשות). אני אומר שכל אדם צריך להגיע להחלטה בעצמו. הניואנס כאן הוא חשוב. כל מפגין צריך להתמודד עם הדיסוננס ולהחליט איך הוא ממשיך הלאה.

בעוד מספר ימים נהיה אחרי התקציב וריקנות אדירה תרד על המחנה. יש לכם כאן מפת דרכים בכדי להמשיך כמגזר. אתם צריכים להחליט שאתם רוצים לצעוד בה.

על דא ועל הא

23.5.2023 9:56 - משתתף   
אני לא מסכימה שאין טעם למחות, להפגין ולהמשיך להלחם. זה הקלף היחיד שלנו. ההתארגנות לבד לא מספיקה. חייבים להראות שיש לנו כוח ושאנחנו מתנגדים, לא שותקים. חייבים להתנגד לא רק בגלל שזה לא לטובתינו, וגם לא לטובת המדינה לטווח ארוך וקצר, אלא בגלל שזו דרך מושחטת, מלוכלכת, לקיים מדינה, וזה כמעט יוצר חשוב מכל דבר.

גם כמגזר חשוב שנפגין, כי בעצם לוקחים מכספי המיסים שלנו, ומפזרים את הכסף שלנו באופן מושחט שמחליש את המגזר. גם אם יעבירו את התקציב, חייבים להתנגד, להפגין בהמונים, ושיראו שאי אפשר להשתיק אותנו.

חוץ מזה, אם אתם חושבים שאפשר לבנות שירותים מגזרים טובים כשבוזזים מאיתנו באופן קבוע, אני לא באמת חושבת שזה אפשרי. מאיפה הכסף הזה יגיע? ומה עם המגמה הדמוגרפית?? אם מגזרים שלמים לא עובדים ומקבלים עוד ועוד כספים, גם בהתאם למספר הילדים, הם ימשיכו להיות לא תפקודיים, להביא עוד ועוד ילדים. ומי יממן את זה וגם את המגזר שלנו? מי שחושב שזה אפשרי ועוד לאורך זמן, חי קצת בסרט של עצמו…

על דא ועל הא

23.5.2023 9:50 - גלעד טירם   
העתקתי לכאן את מה שכתבתי אתמול בקבוצת המחאה "אין חינוך בלי דמוקרטיה". ושוב אני מדגיש, כל אדם שחשובה לו עצם ההיתכנות העתידית של מגזר דמוקרטי-ליברלי בישראל צריך להחליט החלטה סופר עקרונית!
האם הוא מתחפר במקום ומעסיק את עצמו בלהיות צודק או האם הוא מחליף דיסקט ומפנה את המשאבים שלו לטובת דרך חדשה.

אני קיבלתי את ההחלטה העקרונית הזו אי שם באמצע 2019 כשלמיזם הנוכחי עוד קראו מרכז דמוקרטי וכשהבנתי ששדה השיח הפוליטי שעוצב עבור משטר אבסולוטי ושעוצב במטרה לאיין ולבטל כל דעה וכל שדה-משמעות שנוגדים את עמדתו של הדיקטטור, לא מאפשר ויכוח ענייני ולכן דורש הרחבה ובניה של מבנים חדשים סביב המסמן דמוקרטיה.

התהליך התבשל במשך כשנה עד שהוצג פרויקט כנען לראשונה שמדבר במפורש על מימוש קונסטרוקטיבי של מרכז שלטוני דמוקרטי עצמאי או מרכז דמוקרטי שהוא אחד מארבעה מרכזים שלטונים עתידיים.

המסלול שאני עברתי הוא:
1. מחאה (כל מוצ"ש! בהבימה)
2. תסכול ויאוש וכך שהמחאה לא משנה את דעת הקהל הכללי ולא את תהליך קבלת ההחלטות.
3. פניה לרובד השיח בכדי להבין את מבנה העל של ההתרחשות הפוליטית
4. תחילת פעולה ברמת מבנה השיח שמטרטת הרחבת השיח ע"י החדרת המלה דמוקרטיה במסרים באופן מלאכותי וע"י כך יצירת מוקדי שיח חדשים סביב המסמן דמוקרטיה

5. פניה למימוש קונסטרוקטיבי של ממשל עצמי עבור הציבור הדמוקרטי ליברלי (כנען).

6. ניצול ההזדמנות שיצרה ההפיכה המשטרית ובעקבותיה המחאה שהצליחה בשלביה הראשונים לכונן תודעה מגזרית (שלצערי כיום הולכת אט אט ומתורגמת לתודעה מחנאית)

וזו הנקודה בה אנו נפגשים כאן בקהילה.

אני לא טוען שכולם צריכים לעבור את אותה דרך אני טוען ששווה להסתכל על מה שקורה עכשיו ברטרוספקטיבה של 6 שנים, מתחילת המחאה נגד השחיתות ובעד הדמוקרטיה וללמוד ממה שכבר נלמד.

זו החלטה שכל אחד מכם צריך לקבל בעצמו, לאן ממשיכים מכאן?

על דא ועל הא

23.5.2023 9:47 - משתתף   
לצערי אני מסכים עם כל מילה
זו המציאות
על דא ועל הא

23.5.2023 9:40 - גלעד טירם   
אפשר לכעוס על התקציב. אפשר לטעון ובצדק שסדרי העדיפויות המשתקפים ממנו לא תואמים את אלו של המגזר הדמוקרטי ליברלי. אפשר למחות ולמחות אבל כמה דברים חשוב להבין:

1. אין מצב שתקציב לא עובר כי המשמעות היא פירוק הממשלה. אי העברת תקציב מתרחשת רק במצבים שבהם כל השותפים כבר לא מעונינים בשותפות ומעדיפי ללכת לבחירות. זה לא המצב ולכן התקציב יעבור.

2. בשיטת המשטר הקיימת לממשלה יש זכות מלאה לממש סדרי עדיפויות משלה ולהביאם לכדי ביטוי בתקציב. אפשר לא לאהוב את זה אבל זה חלק מהשיטה. לצאת נגד זה זה בעצם לצאת נגד השיטה ובכך אין הבדל בין האופוזיציה בתקופת ממשלת השינוי שיצאה נגד תקציבים לרע"ם לבין האופוזיציה בימינו שיוצאת נגד העברת תקציב לחרדים. (וכן! אני יודע שזה לא אותם סדרי גודל אבל אלו כללי המשחק במשטר הנוכחי).

3. הדרך למימוש ממשל שבו סדרי העדיפויות תואמים את תפיסת העולם אינה במלחמה על תקציב שממשלה חיבת להעביר אלא בהשתתפות בפרויקטים חברתים שמקדמים אוטונומיה תרבותית כלכלית וממשל עצמו בסוגיות חברתיות וכלכליות.

שינוי שיטת המשטר כרוכה בהתמגזרות של הציבור הדמוקרטי-ליברלי. בהפיכתו של ציבור זה ממחנה למגזר. זו לא דרך קצרה אבל בתנאים החברתים שנוצרו זו הדרך היחידה. אפשר לנתב את הכעס למקום קונסטרוקטיבי.

על דא ועל הא

22.5.2023 15:39 - גלעד טירם   
סרטון הדגמה להתקנת גוגל קלנדר של הקהילה:

https://youtu.be/Rcey5Byuzto

על דא ועל הא

22.5.2023 13:32 - גלעד טירם   
‏סקר:
האם אתם מודעים והתקנתם את הגוגל קלנדר של הקבוצה כדי לעקוב בקלות רבה יותר אחרי אירועים?
‏אפשרות: מודע והתקנתי (‏הצבעה אחת)
‏אפשרות: מודע ולא התקנתי (‏2 הצבעות)
‏אפשרות: לא ידעתי שקיים דבר כזה (‏הצבעה אחת)
על דא ועל הא

22.5.2023 12:07 - משתתף   
רלוונטי לשיח שלנו, כי המגזר הליברלי מהווה חלק גדול מהמגזר העובד.
על דא ועל הא

19.5.2023 9:23 - משתתף   
עוד ניתוח של המצב במגזרי בישראל…
על דא ועל הא

18.5.2023 12:43 - גלעד טירם   
העברתי שתי רשומות טריות מבלוג הכנעני עם זיקה ישירה לדיונים שהיו כאן במהלך השבוע. כפי שהמלצתי בעבר אני שוב ממליץ לכלל המשתתפים להיות מנויים על הבלוג. אין שם הרבה רשומות אבל כשייש הן חשובות ומביאות עקרונות כללים באופן מרוכז.
https://chat.whatsapp.com/BSTZcis43XkEYxjD3DBUBS
על דא ועל הא

18.5.2023 12:39 - גלעד טירם   
תגובה למאמרו של אורי משגב, הארץ:

אורי משגב מיטיב לתאר את תמונת המצב הבלתי נסבלת באופן שלא משאיר מקום לספק שהפעולה הנדרשת לכאורה היא פעולה התנגדותית נרחבת ועוצמתית.

אני מציע לקחת את אותם נתונים ולהתבונן עליהם באופן אחר, כתהליך התמגזרות של חברה ישראלית לארבעה מגזרים. תהליך שתחילתו לפני שנים והוא מתרחש ביתר שאת בימים אלו. ימים שבהם המגזר החרדי משלים את תבנית האוטונומיה שטיפח לאורך שנים, המגזר הלאומני-יהודי חווה רנסנס שבא לכדי ביטוי בהנכחה ברוטלית של עקרונותיו, הנכחה שאחרים תופסים בהפיכת ישראל לדיקטטורה. המגזר הדמוקרטי-ליברלי מתחיל בעקבות המחאה לגלות את מגזריותו , להבין שהוא לא רק מחנה אל ממש מגזר ולדבר על הקמת אוטונומיה. ואילו המגזר הלאומ(נ)י פלשתיני מתבונן על שלושת המגזרים האחרים מהצד בתמהון, כאילו הוא לא חלק מהסיפור למרות שהוא חלק מובהק בפסיפס המגזרי הישראלי.

כשמספרים את הסיפור אחרת נפתחות גם דלתות לפעולה בדרכים שונות מאלו שמובילה המחאה בימיינו תוך שימת דגש על התאגדות במקום על התנגדות. על אסטרטגיה ארוכת טווח במקום על פעולות טקטיות כל שני וחמישי.

https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-05-18/ty-article-opinion/.highli...

על דא ועל הא

18.5.2023 12:39 - גלעד טירם   
דמיינו שייש לכם שולחן עבודה לבן. על השולחן מניחים זכוכית שמכסה את משטח העבודה. מתחת לזכוכית שמים פתקיות שמציינות נושאים ואירועים חשובים בנושא מסויים.
על הזכוכית הראשונה מניחים זכוכית נוספת שמתחתיה (בינה לבין הזכוכית שמתחתיה) שמים פתקיות בנושא אחר. וכך עורמים עוד ועוד שכבות של זכוכיות, בכל שכבה פתקיות בנושא אחר.

לפעמים אפשר לראות ברור דרך כל השכבות, אבל לפעמים פתקית משכבה אחת מסתירה חלקית או לגמרי פתקית משכבה אחרת. היות שהשכבות נפרדות אנו יכולים להכנס באופן כירורגי, לבחון את אותה פתקית ואולי טיפה להזיז אותה כך שלא תסתיר את יתר הפתקיות.

לכל שכבה יש אזורים שבהם חוקים וכללים מאוד מסויימים לאופן ארגון הפתקים. אבל לחוקיות הזו אין בהכרח השפעה על אופי הארגון בשכבות אחרות.
היות שהמבנה הוא רב שכבתי, הוספה של פתקים בשכבה אחת, לא בהכרח גוררת אחריה שינוי בפתקים של שכבה אחרת. ומצד שני לפעמים יש אינטרקציות אנכיות ושינוי בשכבה אחת מצריך שינוי גם בשכבות אחרות.
הענות שלנו לצורך שכזה היא בבחינת אפשרות לא כורח. אפשרות שמחד מאפשרת לנו קיום בדיסוננס אם נבחר שלא לבצע שינוי, מאידך מציעה לנו לארגן מחדש את הדברים באופן רב מימדי כך שהתמונה הכוללת תהיה שונה. ההחלטה לפעולה היא פרטיקולרית.

יש ימים שבהם אנחנו מתמקדים רק בפתקים של שכבה אחת וכל הפעולות שלנו ממקודות באותה שכבה בזמן שהפתקיות בשכבות אחרות לא נעות. יש ימים שבהם אנחנו נעים בין השכבות.
הפעולות שלנו מתקיימות בשכבות שונות ולכן לפעמים נראה שהפעולות שלנו בשכבה אחת לא מתישבות עם הפעולות שלנו בשכבה אחרת. לפעמים מאחורי מראית העין הזו מסתתרת הנחה שלנו, שכל הפתקים הם בעצם שכבה אחת.
בפועל, הפעולה שלנו היא רב שכבתית, והאופן שבו כל אחד מאתנו מתקשר עם השכבות השונות הוא פרטיקולרי.
גם אם לפעמים זה נראה כך, אין כלל אחד שמכתיב לכולם מה לעשות ביחס לפתק מסויים שמופיע בשכבה מסויימת.

ובכל זאת יש שני מכנים משותפים שעוברים ביניינו:
1. הרצון והיכולת להסתכל על המציאות כמודל רב שכבתי ולא כמודל שטוח.
2. הרצון והיכולת להשקיע בפעולה של הוספת שכבה חדשה וכתיבת הפתקיות שבה. פתקיות שחלקן שונה מאוד בתוכנו מפתקיות שאנו מכירים משכבות קודמות.

על דא ועל הא

22.5.2023 10:56 - גלעד טירם   
שלום למשתתפי קבוצת הכלכלה בפרט ולמשתתפים בכלל. שתי הודעות קצרות בנושא כלכלה:

הודעה 1
במהלך השבועות והחודשים הקרובים נעסוק בקהילה בפיתוח של פרויקטים חברתים. שניים מהפרויקטים כבר מובחנים ומצגות ראשוניות הוצגו בעניינם:

א) פיילוט תיכון, פיילוט של בתי ספר תיכוניים של רשת חינוך עצמאית.

ב) מרשם נישואים אוטונומי - מערך מקבילי ובלתי תלוי של מרשם נישואים לאזרחי הקהילה. מערך שעתיד להתחרות אל מול מערך הנישואים הישראלי על קהל הידע הליברלי שמעונין בהסדר נישואים אזרחי כאן במדינה.

אני ממליץ לעבור על המצגות בשני הנושאים הללו. הקישורים באתר. (תפריט ראשי -> מצגות -> דיונים ומצגות של הקהילה)
אל פרויקטים אלו יצטרפו עוד פרויקטים או תתי-פרויקטים, ואלו גם אלו ידרשו לאפין מודלים כלכלים ברי קיימא לכלל אזרחי האוטונומיה, כלומר מודלים שיכולים להתאים למנעד רחב של אוכלוסיות בדרגות הכנסנ שונות.

אני חוזר ומדגיש כי זו נקודה קריטית, הפרויקטים שלנו אינם שירותי פרימיום למאיון העליון אלא שירותים ברי השגה לאוכלוסייה מגוונת. כאן בהקשר זה יש לנו אתגר רציני מבחינה מימונית, אתגר שהמפתח לפתרונו עובר במונח סולידריות חברתית. איך מפתחים את אותה סולידריות חברתית? על כך נעבוד בהמשך בקבוצת התרבות. אנו עושים את צעדינו הראשונים בכוון, בסוף הכל יתחבר.

השאלה: רציתי לדעת אם יש כאן בקהילה, משתתפים שירצו לקחת חלק פעיל בפיתוח מודלים כלכלים, בנית תוכנית תקציבית, וסימולציה של תזרים עבור הפרויקטים בהם נדון ובמודלים כלכלים שונים. התוכניות הללו הם חלק הכרחי מספר הפרוייקט שיווצר עבור כל אחד מהפרויקטים.

אם כן סמנו לי בלייק כדי שאוכל לאמוד הענות למשימה חשובה זו.

הודעה 2
לפני כשבועים וחצי הוצגה מצגת מבוא לדיונים בנושא כלכלה פנים מגזרית וניתוב הון. אני ממליץ למי שטרם ראה את המצגת לעבור עליה. חלק מהרעיונות שהופיעו שם, כמו למשל אגודה-שיתופית, מימון המונים לפרויקטים, מיסי חבר, רלבנטים מאוד למודלים הכלכלים שיוצגו בקרוב בהקשר של פרויקט פיילוט תיכון.

באופן כללי שימו לב שקבוצות הדיון אמנם נפרדות אבל הפעילות שלהן מחוברת, לכן כדאי לראות את הדברים כמכלול ולא להתמקד רק בנושא הכלכלי אלא להבין את ההקשרים שבהם המודלים בכלכלים יופעלו (כלומר הפרויקטים החברתים).

כלכלה מטבע ומיסוי