קהילת כנען - היסטוריית הודעות

הצטרפות לקהילת הווצאפ:   פרטים
22.5.2023 13:02 - גלעד טירם   
תגובה למאמר של ליאור דטל, הארץ:

הנחת המוצא למאמר היא בדיכוטומיה פרטי מול ציבורי. מכאן הרציונל הולך ומתפשט בסדרה דיכוטומית עולה: דתים מול חילונים, עשירים מול ענים, מרצ מול ש"ס ועוד ועוד.

התפיסה הדיכוטומית הצרה שבאה לכדי ביטוי במאמר היא תפיסה מאוד מסוימת שמכווצת את שלל האפשרויות וממסכת נקודות מבט חדשות על העתיד.
למה למשל לא לחשוב על מערכת חינוך "ציבורית" עצמאית עבור הציבור הדמוקרטי ליברלי?
מי אמר שבתי ספר שהקמתם מעוגנת בתפיסת עולם מגזרית הם מוצר מותרות לעשירים בלבד?

זה אולי נכון בתפיסה המשטרית הקיימת שבה יש (כלומר כבר אין) זרם ממלכתי אחד מרכזי וכל השאר "פרטי". זה לא נכון בתפיסה משטרית עתידית שבה יש ארבעה זרמים ראשים בהתאם לחלוקה מגזרית.

אל תתנו למאמרים מסוג זה להבהיל אתכם. תהליך התמגזרות החברה בישראל לא התחיל שלשום ודפוסים שהתפתחו במשך שנים והתעצמו עד מאוד בשנים האחרונות, הפכו אותו לבלתי הפיך. אפשר להמשיך להיות "צודקים" ולהתחפר במקום ואפשר גם לצאת לדרך חדשה שתאפשר לכלל המגזרים לכונן מערכת הפעלה משטרית חדשה - פדרציה מגזרית.

אנו מחפשים חלוצים. הצטרפו אלינו.

קישור לשיתוף:
https://democrat.co.il/landing-page-1?utmsource=blog&utmmedium=message&utm_campagin=2

קישור למאמר:

https://www.haaretz.co.il/tmr/news/education/2023-05-21/ty-article/.prem...

הכנעני - בלוג רשומות

18.5.2023 12:26 - גלעד טירם   
תגובה למאמרו של אורי משגב, הארץ:

אורי משגב מיטיב לתאר את תמונת המצב הבלתי נסבלת באופן שלא משאיר מקום לספק שהפעולה הנדרשת לכאורה היא פעולה התנגדותית נרחבת ועוצמתית.

אני מציע לקחת את אותם נתונים ולהתבונן עליהם באופן אחר, כתהליך התמגזרות של חברה ישראלית לארבעה מגזרים. תהליך שתחילתו לפני שנים והוא מתרחש ביתר שאת בימים אלו. ימים שבהם המגזר החרדי משלים את תבנית האוטונומיה שטיפח לאורך שנים, המגזר הלאומני-יהודי חווה רנסנס שבא לכדי ביטוי בהנכחה ברוטלית של עקרונותיו, הנכחה שאחרים תופסים בהפיכת ישראל לדיקטטורה. המגזר הדמוקרטי-ליברלי מתחיל בעקבות המחאה לגלות את מגזריותו , להבין שהוא לא רק מחנה אל ממש מגזר ולדבר על הקמת אוטונומיה. ואילו המגזר הלאומ(נ)י פלשתיני מתבונן על שלושת המגזרים האחרים מהצד בתמהון, כאילו הוא לא חלק מהסיפור למרות שהוא חלק מובהק בפסיפס המגזרי הישראלי.

כשמספרים את הסיפור אחרת נפתחות גם דלתות לפעולה בדרכים שונות מאלו שמובילה המחאה בימיינו תוך שימת דגש על התאגדות במקום על התנגדות. על אסטרטגיה ארוכת טווח במקום על פעולות טקטיות כל שני וחמישי.

https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-05-18/ty-article-opinion/.highli...

הכנעני - בלוג רשומות

22.5.2023 15:40 - גלעד טירם   
סרטון הדגמה להתקנת גוגל קלנדר של הקהילה:

https://youtu.be/Rcey5Byuzto

התנועה לפדרציה-מגזרית - קבוצת הכרזות

22.5.2023 10:57 - גלעד טירם   
שלום למשתתפי קבוצת הכלכלה בפרט ולמשתתפים בכלל. שתי הודעות קצרות בנושא כלכלה:

הודעה 1
במהלך השבועות והחודשים הקרובים נעסוק בקהילה בפיתוח של פרויקטים חברתים. שניים מהפרויקטים כבר מובחנים ומצגות ראשוניות הוצגו בעניינם:

א) פיילוט תיכון, פיילוט של בתי ספר תיכוניים של רשת חינוך עצמאית.

ב) מרשם נישואים אוטונומי - מערך מקבילי ובלתי תלוי של מרשם נישואים לאזרחי הקהילה. מערך שעתיד להתחרות אל מול מערך הנישואים הישראלי על קהל הידע הליברלי שמעונין בהסדר נישואים אזרחי כאן במדינה.

אני ממליץ לעבור על המצגות בשני הנושאים הללו. הקישורים באתר. (תפריט ראשי -> מצגות -> דיונים ומצגות של הקהילה)
אל פרויקטים אלו יצטרפו עוד פרויקטים או תתי-פרויקטים, ואלו גם אלו ידרשו לאפין מודלים כלכלים ברי קיימא לכלל אזרחי האוטונומיה, כלומר מודלים שיכולים להתאים למנעד רחב של אוכלוסיות בדרגות הכנסנ שונות.

אני חוזר ומדגיש כי זו נקודה קריטית, הפרויקטים שלנו אינם שירותי פרימיום למאיון העליון אלא שירותים ברי השגה לאוכלוסייה מגוונת. כאן בהקשר זה יש לנו אתגר רציני מבחינה מימונית, אתגר שהמפתח לפתרונו עובר במונח סולידריות חברתית. איך מפתחים את אותה סולידריות חברתית? על כך נעבוד בהמשך בקבוצת התרבות. אנו עושים את צעדינו הראשונים בכוון, בסוף הכל יתחבר.

השאלה: רציתי לדעת אם יש כאן בקהילה, משתתפים שירצו לקחת חלק פעיל בפיתוח מודלים כלכלים, בנית תוכנית תקציבית, וסימולציה של תזרים עבור הפרויקטים בהם נדון ובמודלים כלכלים שונים. התוכניות הללו הם חלק הכרחי מספר הפרוייקט שיווצר עבור כל אחד מהפרויקטים.

אם כן סמנו לי בלייק כדי שאוכל לאמוד הענות למשימה חשובה זו.

הודעה 2
לפני כשבועים וחצי הוצגה מצגת מבוא לדיונים בנושא כלכלה פנים מגזרית וניתוב הון. אני ממליץ למי שטרם ראה את המצגת לעבור עליה. חלק מהרעיונות שהופיעו שם, כמו למשל אגודה-שיתופית, מימון המונים לפרויקטים, מיסי חבר, רלבנטים מאוד למודלים הכלכלים שיוצגו בקרוב בהקשר של פרויקט פיילוט תיכון.

באופן כללי שימו לב שקבוצות הדיון אמנם נפרדות אבל הפעילות שלהן מחוברת, לכן כדאי לראות את הדברים כמכלול ולא להתמקד רק בנושא הכלכלי אלא להבין את ההקשרים שבהם המודלים בכלכלים יופעלו (כלומר הפרויקטים החברתים).

התנועה לפדרציה-מגזרית - קבוצת הכרזות

18.5.2023 11:40 - גלעד טירם   
דמיינו שייש לכם שולחן עבודה לבן. על השולחן מניחים זכוכית שמכסה את משטח העבודה. מתחת לזכוכית שמים פתקיות שמציינות נושאים ואירועים חשובים בנושא מסויים.
על הזכוכית הראשונה מניחים זכוכית נוספת שמתחתיה (בינה לבין הזכוכית שמתחתיה) שמים פתקיות בנושא אחר. וכך עורמים עוד ועוד שכבות של זכוכיות, בכל שכבה פתקיות בנושא אחר.

לפעמים אפשר לראות ברור דרך כל השכבות, אבל לפעמים פתקית משכבה אחת מסתירה חלקית או לגמרי פתקית משכבה אחרת. היות שהשכבות נפרדות אנו יכולים להכנס באופן כירורגי, לבחון את אותה פתקית ואולי טיפה להזיז אותה כך שלא תסתיר את יתר הפתקיות.

לכל שכבה יש אזורים שבהם חוקים וכללים מאוד מסויימים לאופן ארגון הפתקים. אבל לחוקיות הזו אין בהכרח השפעה על אופי הארגון בשכבות אחרות.
היות שהמבנה הוא רב שכבתי, הוספה של פתקים בשכבה אחת, לא בהכרח גוררת אחריה שינוי בפתקים של שכבה אחרת. ומצד שני לפעמים יש אינטרקציות אנכיות ושינוי בשכבה אחת מצריך שינוי גם בשכבות אחרות.
הענות שלנו לצורך שכזה היא בבחינת אפשרות לא כורח. אפשרות שמחד מאפשרת לנו קיום בדיסוננס אם נבחר שלא לבצע שינוי, מאידך מציעה לנו לארגן מחדש את הדברים באופן רב מימדי כך שהתמונה הכוללת תהיה שונה. ההחלטה לפעולה היא פרטיקולרית.

יש ימים שבהם אנחנו מתמקדים רק בפתקים של שכבה אחת וכל הפעולות שלנו ממקודות באותה שכבה בזמן שהפתקיות בשכבות אחרות לא נעות. יש ימים שבהם אנחנו נעים בין השכבות.
הפעולות שלנו מתקיימות בשכבות שונות ולכן לפעמים נראה שהפעולות שלנו בשכבה אחת לא מתישבות עם הפעולות שלנו בשכבה אחרת. לפעמים מאחורי מראית העין הזו מסתתרת הנחה שלנו, שכל הפתקים הם בעצם שכבה אחת.
בפועל, הפעולה שלנו היא רב שכבתית, והאופן שבו כל אחד מאתנו מתקשר עם השכבות השונות הוא פרטיקולרי.
גם אם לפעמים זה נראה כך, אין כלל אחד שמכתיב לכולם מה לעשות ביחס לפתק מסויים שמופיע בשכבה מסויימת.

ובכל זאת יש שני מכנים משותפים שעוברים ביניינו:
1. הרצון והיכולת להסתכל על המציאות כמודל רב שכבתי ולא כמודל שטוח.
2. הרצון והיכולת להשקיע בפעולה של הוספת שכבה חדשה וכתיבת הפתקיות שבה. פתקיות שחלקן שונה מאוד בתוכנו מפתקיות שאנו מכירים משכבות קודמות.

הכנעני - בלוג רשומות

17.5.2023 10:59 - משתתף   
מדובר כאן בשיטת הסלאמי. כל פעם עוד משהו ועוד משהו. חייבים לשמור על עצמאות של הרשות המקומית. אם הם יהיו גם תלויים בממשלה, כבר לא יהיו מוקדי כוח שנוכל בעזרתם להשפיע ולהכריע, זו עוד דרגה של כירסום הדמוקרטיה. כמו שמנסים גם להחליש את ההסתדרות…
על דא ועל הא

17.5.2023 10:46 - משתתף   
לדעתי, ממה שנטען פה, הדיון בקרן הארנונה הוא מסובך. ולמרות שכנראה לא היו כוונות טובות בידי הקואליציה, מה שיצא אינו מובהק נגד הציבור הליברלי (מתנגש עם הרצון לצדק חלוקתי ועם משבר הדיור). מה גם שהבנתי שמדובר בתקציב לא גדול מדי מתוך סך נתקציב של הרשויות.
לעומת זאת, הכספים הקואלציונים הם כן מקרה מובהק של גזילת כסף והם כן משמעותיים (בטווח הקצר ביוקר המחייה ובטווח הארוך של המשך תלות בעושק הציבור העובד).

אם לא היה עניין תקשורתי סביב קרן הארנונה, הייתי מציע להתמקד רק בכספים הקואליציוניים. מאחר שיש עניין ציבורי, אולי כן שווה לתעל כעס וכוונה לפעולה דרך הסיסמא של שוד קרן הארנונה.

על דא ועל הא

17.5.2023 10:30 - משתתף   
ממש!! המגזר שלהם לא מבזבז את הזמן בחשיבה איך הם לא שוויוניים איתנו! מסכימה לגמרי עם האמירה הזאת.
על דא ועל הא

17.5.2023 10:28 - משתתף   
לא מסכימה איתך. אין כאן מה שיפיל אותנו. מותר לנו לכעוס שבאופן קונסיסטנטי גונבים מהמגזר שלנו ומנצלים אותנו. אין כאן במה להתבייש או להתבלבל. זו לא סיטואציה רגילה של רצון טוב וגם ברמת הממשל אין הרבה איזונים ובלמים. מערכת המשפט מנסים לחסל, ולבטל את הבלמים והאיזונים שם, ועכשיו גם את השלטון המקומי.
אתה נשמע כמו אלה שטוענים שגם בארה״ב הקואליציה בוחרת את השופטים. אבל ארה״ב וישראל זה סיפור מאד שונה. לארה״ב יש עוד הרבה בטוחות לדמוקרטיה. לנו אין שום כלום וחצי.
על דא ועל הא

17.5.2023 10:15 - גלעד טירם   
זו שאלה מצוינת, אענה עליה בערב. ושוב מדגיש, לא אמרתי אם כן להתנגד או לא להתנגד, אלא שצריך לקחת אויר ולחשוב איך מתנגדים ואיך ההתנגדות הזו מדגישה את האלמנטים הבעיתים, בלי ליצר רושם של מחאה שיוצאת נגד העקרונות שהיא עצמה מדברת עליהם (צדק ושוויון).
מעבר לכך יש בשאלה אלמנט מענין. אתיחס אליו בערב או בהמשך.
על דא ועל הא

17.5.2023 10:10 - משתתף   
לעניין הקבוצה שלנו, אם אנחנו מגזר והחוק הזה לא מקדם את האינטרס במגזרי שלנו ואף פוגע בנו - למה שלא נתנגד לו?
להבנתי זה אפילו מתבקש
על דא ועל הא

17.5.2023 10:08 - גלעד טירם   
אני מבין מצוין את הבעיתיות. אבל גם מבין שיש כאן כפל בעיתיות. לגבי החוק, אני חושב שזה חוק שקים בחק ההסדרים כדי שבסוף יפילו אותו.
על דא ועל הא

17.5.2023 10:06 - משתתף   
והיום בבוקר שמעתי ב103 שהבטיחו לביבס שזה יצא חוק ההסדרים.
אבל זה לא יצא
על דא ועל הא

17.5.2023 10:05 - משתתף   
גלעד.
אתה מפספס את הפואנטה.
זו מטריה
על דא ועל הא

17.5.2023 10:02 - גלעד טירם   
מצאתי באחד הטוקבקים מישהו שהגדיר את זה יפה, אני חושב שהוא כינה זאת שינוי מקורות מימון. זו לא העלאה של מיסי מדינה כי לפי הגדרת הקרן היא נשארת בידי הרשויות ולשימוש הרשויות והקריטריון לקבלה ממנה הוא חד וחלק. אגב, גם רשויות שמשלמות לקרן יכולות לקבל ממנה אם הן יוציאו היתרים לבניה פרטית. ככה שמדובר בשינוי מקורות מימון. זה כן יגרור העלאת מיסים.
מבחינת המדיניות זו כן מדיניות של התערבות השלטון המרכזי בכח של הרשויות, וזה מתכתב היטב עם מגמת ריכוז הכח בישי השלטון המרכזי.
ושוב, המיקוד שלי בכל הדיון אינו על האם זה מוצדק או לא. לא צריך לשכנע אותי שאנו ניצבים בפני דיקטטורה שפועלת לקידום תהליכים פורמלים של ריכוז הכח אצל השלטון. אמרתי את זה כבר ב 2019
המיקוד שלי הוא על איך ניגשים לזה בצורה עניינית ולא גורפת.
למשל למה יש רשויות שמוחרגות. איך מבטיחים שהכסף לא יוצא החוצה וכו'.
למעשה ככל שקראתי יותר והגעתי קרוב לנתונים, כך גם הבנתי את גודל הטעות של המחאה שיצאה נגד החןק הזה באופן גורף ולא לגופם של פרטים.
ושוב מזכיר, החוק נידון כבר שנים, הציבור כבר מודע לו כמה חודשים. זה לא מקרה שהפיצוץ הגיע דווקא עכשיו ולא למשל לפני שלושה חודשים.
יש כאן הרבה רבדים, כולל חוסר אמון מוחלט בשלטון, אבל הצעת החוק היא יחסית מאוד ברורה וטכנית.
על דא ועל הא

17.5.2023 9:43 - משתתף   
נכון. כאן בארץ מדובר במצב מיוחד. אין בשוויון בבסיס, כי יש אוכלוסיות שלמות אוכלות חינם על חשבוננו. אנחנו לא מקרה תיאורטי, אקדמי, והצד השני מנצל את התמימות, היושר והרצון הטוב שלנו לרעה… ?
על דא ועל הא

17.5.2023 9:33 - משתתף   
ועם כל זה לא קראת לילד בשמו. העלאה של מיסים אוניטריים על חשבון התשלומים המוניציפליים.
על דא ועל הא

17.5.2023 9:06 - גלעד טירם   
כל הענין בהצפת הסוגיה מבחינתי היה להראות:

1. שגם בנושאים מאוד שנויים במחלוקת הוויכוח בתוך הקבוצה וגם עם הצד השני הוא לגיטימי. לא חייבים לקבל נרטיב מסויים כמובן מאליו.

2. בנושא הספציפי הזה, הוויכוח העניני לא רק שלגיטימי הוא הכרחי. בגלל אופיו של הנושא, נושא חברתי שעוסק בצמצום פערים ע"פ צוכנית שנבחנת כבר כמה שנים, הוויכוח הענייני, לגופו של הפתרון המוצע, לא רק שאמור להיות לגיטימי אלא גם הבחירה האסטרטגית הנכונה. (לדעתי)

3. שאפשר לתקוף אלמנטים ספציפים בתוך הצעת החוק ולאו דווקא להציג התנגדות גורפת. כשמתנגדים באופן גורף עלולים להתנגד גם לדברים שאולי בקונטקסט אחר דווקא הינו מסכימים להם, או לפחות מוכנים לדון בהם. למשל לתקוף ספציפית את הסעיף שמחריג את יו"ש.

4. שבמקרה הספציפי הזה יש מילכוד בכך שאם המחאה יוצאת נגד החוק באופן גורף היא גם יוצאת נגד העקרונות שהיא עצמה מנסה לקדם (להבנתי) של צדק ושוויון.

5. שמאוד יתכן שייש כאן מניפולציה שנועדה לגרום למחאה לצאת להפגין נגד העקרונות שלה עצמה בלי לשים לב לכך. אני למשל חושב שמאוד יתכן שהחוק, שהוא חוק סוציאליסטי מטיבו, מקודם ע"י נתניהו וסמוטריץ (ניאוליברלים) כדי שהוא יופל בהמשך בכח המחאה. ואז יהיה ניתן להציג את המחאה כמחאה של עשירים נגד הפריפריה וכל שאר הטענות הפופוליסטים. לכן טענתי שייש כאן פיגוע הסברתי. נראה שייש כאן הרמה להנחתה של גול עצמי. והיה מי שרץ לבעוט.

6. הדינמיקה סביב החוק חשפה בצורה מובהקת, שמתרחשים במחאה תהליכים שהופכים אותה לתנועת השתקה ותרבות ביטול. על כך כתבתי בקבוצה אחרת ואולי אח"כ יהיה לי זמן לשתף את הפוסט שכתבתי שם.

אשמח להרחיב יותר בערב כי אינני פנוי היום בבוקר. השורה התחתונה מבחינתי היא שהנושא מורכב, רב משמעי, נושא שעובדים עליו כבר כמה שנים, לא משהו חדש, והגישה אליו צריכה להיות עניינית ולא גורפת.
ולא לשכוח שבקרוב בחירות מוניציפאליות, ויש מי שמנסה לתפוס טרמפ פופוליסטי על הנושא.

על דא ועל הא

17.5.2023 7:30 - משתתף   
בהמשך לשיחתנו הקודמת. רעיונות תיאורטיים במסווה של כביכול שוויון, לא תקפים למציאות הכואבת של היום. בהלכה למעשה, זה רק מעמיק חוסר שוויון וחולי בחברה שלנו.
על דא ועל הא

16.5.2023 2:50 - גלעד טירם   
על דא ועל הא