10.5.2023 10:30 - גלעד טירם
כפי שציינתי פעמים רבות בעבר, וגם אתמול במצגת, הם יודעים להתנהל
כמגזר! הצד הדמוקרטי-ליברלי, רובו נכון לשלב זה יודע להתנהל
כמחנה. זו הפואנטה!!!
ההבדל בן
מגזר לבין
למחנה הוא באופן ההגדרה העצמית של קבוצה ולפיכך גם בעמדה ביחס לאחר (הם תמיד באים יחד).
מגזר מציין עמדה שבה ההגדרה העצמית של קבוצה נובעת מתפיסת הדמיון והמשותף שבין חברי הקבוצה. בעמדה כזו הפעולה הקבוצתית היא פעולה בונה (קונסטרוקטיבית) לבניית מבנה שמחזק את המשותף, פעולה שהמוטיב המרכזי שבה הוא התאגדות.
מחנה מציין עמדה שבה ההגדרה העצמית של קבוצה נובעת משלילה של קבוצה או קבוצות אחרות. מחנה הוא צד ביריבות, בקונפליקט. הוא גם מציין זמניות ולא מצב קבוע. בעמדה כזו הפעולה מתמקדת בהתנגדות ובנסיון לשימור.
בעמדה מחנאית נלחמית על היאחזות במבנה קיים בעוד שבעמדה מגזרית פועלים למען יצירת מבנה חדש. האתגר הגדול ביותר שלנו הוא להמיר את הציבור הקרוב אלינו, הציבור הדמוקרטי-ליברלי מעמדה של מחנה לעמדה של מגזר. קיימת תודעה מגזרית, כתוצאה מהמחאה, אבל היא לא ממומשת עדין ולא ממונפת לפעולה התאגדותית. גרוע מכך, המחנאות והבדלנות הולכים ומתחזקים בקרב המוחים. הציבור מרוכז ומנותב הן ע"י ראשי המפלגות והן ע"י ראשי המחאה, לשמר את הפרדיגמה הממלכתית ולהחזיר את גלגל הזמן לאחור. אנחנו צריכים ליצר נתיב אלטרנטיבי.
אני לא מקבל את הטענה שאנשים עייפים ואין להם זמן וכסף. כמות הזמן והכסף שאנשים מפנים למחאה היא עצומה. אם נדע לנתב את זה מחדש לעמדה מגזרית, בהחלט נוכל להקים את הפרויקטים שאנו מתכננים.
נדרשת פעולה רב מימדית: במישור המעשי קרי קידום התהליך שהתחלנו כאן, במישור ההסברתי קרי הבאת המידע של דברים שנאמרים ונעשים כאן לקהל נוסף, ואין מנוס מלפעול גם ברמת מבנה השיח קרי להרחיב את השיח הקיים בכדי לאפשר למוחים לעשות את המעבר (עוד אין לי נוסחה אבל תהיה).
על דא ועל הא
