קהילת כנען - היסטוריית הודעות

הצטרפות לקהילת הווצאפ:   פרטים
17.4.2023 19:38 - משתתף   
ואם הרעיון הוא להשתמש בזה בתור לחץ במשא ומתן, גם אם אני מתעלם מהבעייתיות המוסרית בזה...

אף אחד לא ייקנה את זה כאיום אמיתי.

על אחת כמה וכמה כי זה רעיון שמוצג בר' גלי ככזה.

על דא ועל הא

17.4.2023 17:50 - משתתף   
חלוקה גאוגרפית שונה מההצעה לעיל , מה דעתכם? https://www.zman.co.il/357039/
על דא ועל הא

18.4.2023 10:29 - גלעד טירם   
אני מטפל בזה
כלכלה מטבע ומיסוי

18.4.2023 1:56 - גלעד טירם   
יום השואה מוקדש ברובו לזכרון אבל הוא גם זמן טוב לעצור ורגע ולבחון שתי עמדות ביחס לאחר, המכוננות הגדרה עצמית של יחיד או קבוצה.
כמו תמיד נעזר בשפה העברית שכבמטה קסם מספקת לנו חלונות שדרכם ניתן להציץ את תוך מבנים תרבותים.

נקח שלושה שלושה צמדי מילים:
לאומני / לאומי
מחנה / מגזר
בדלנות / בידול

המילים בטור הראשון (מלמעלה למטה) מיצגות עמדה שבה יחיד או קבוצה מגדירים עצמם דרך שלילה, דחיה, יריבות, הנגדה, איבה, שנאה, דרישה להאחדה ופעולה המתנגדת ליצירה של יש חדש המעודדת התבצרות בקיים. את העמדה הזו אני מכנה עמדה שוללת. זוהי עמדה שבה ההגדרה העצמית היא תוצר של פעולת שלילהף שלילת האחר.

המילים בטור השני מיצגות עמדה שבה יחיד או קבוצה מגדירים עצמם דרך המשותף, הדומה, המאפיין, המיצג, החזרתיות של תכונה או אופן מסויים והפעולה המכוונת ליצירה של יש חדש. את העמדה הזו אני מכנה עמדה חיובית או עמדה מחייבת (מלשון חיוב לא חוב) . זוהי עמדה שבה ההגדרה העצמית היא תוצר של פעולת חיוב (כינון של "יש"). חיוב האחרות.

שתי העמדות מופיעות בתרבות ולמעשה עוברות כחוט השני לאורך ההיסטוריה ונעות בגלים. אם למשל נסתכל על התרבות המערבית שהתפתחה באירופה מהמאה ה15 ואילך אז נוכל להבחין בתקופה שבה הכנסיה שלטה, כולל באמצעים אלימים (עמדה שוללת), שלאחריה באה העת החדשה שממנה צמח המדע ואיתו הפרדיגמה המדעית שהפכה את הספק-השיטתי למכונה יוצרת יש. שהו יש המופיע לנו בצורת ידע. במקביל החלה להופיע גם הלאומיות והרצון לכונן חיים משותפים עם קבוצת הדומים. ואז בתחילת המאה ה20 הגיעה התקופה של שתי מלחמות עולם. הציפייה שהמדע יהפוך את העולם למקום טוב יותר נגוזה שלא לומר נשרפה במשרפות שבמחנות הריכוז. הלאומיות התחלפה בלאומנות קיצונית. לאחר מכן, לקראת אמצע המאה ה20 הגיע תור הזהב של הזרם הפוסט-סטרקטוראליסטי בפילוסופיה. "ההבדל" הפך לעקרון מרכזי. מדעי החברה הוצפו בתאוריות שמסבירות תופעות דרך ההבדל. השיא הפוסט סטרקטוראליטי קיבל נופך טכנולוגי עם בוא האינטרנט ופתאום כולם יכלו לטעום מפירות הביזור ולברך של העדר מרכז כפי שבא לכדי ביטוי ברשתות ה 2.0. אבל דווקא אז כשהחגיגה היתה בעיצומה ובפייסבוק כבר החלו לדמיין סימולקרה של אנושות שתקיימת במטאוורס, הגיעה גם תורה של פוליטיקת הזהויות שאמנם צמחה מ"ההבדל" אך קבוצות רבות מידי בה תרגמו הבדל לבדלנות ו"ריבוי" הוחלף בדרישת להאחדת המסר. במקביל (ואולי לא במקרה) הגיע גם עידן שבו הלאומנות חזרה לאופנה בעוד ועוד ארצות, ולא רק ב"פריפריה" גם בארה"ב עצמה כפי שראינו בתקופה של טראמפ.
אנו רואים ששתי העמדות ביחס לאחר נעות בגלים לאורך ההסטוריה.

אז בואו נעשה זום-אין למקום קטן על הגלובוס, מדינת ישראל, השנה 2023. לאחר תהליך שארך מספר שנים ושבהן העמדה המחייבת, זו שבבסיס האתוס הציוני, הוחלפה בעמדה שוללת, ניצבת ישראל בצומת דרכים היסטורי.
האסימון מתחיל ליפול אצל עוד ועוד אנשים. ההכרה בכך שמשהו השתנה מהיסוד ושהאתוס הקדמון שמסמנו מגילת העצמאות, כבר לא מחבר בין חלקי העם, קונה לה אחיזה אצל עוד ועוד אנשים.פתרונות מתחילים לצוץ. חלקם נוקטים בגישה שוללת, אחרים נוקטים בגישה מחייבת.

הבחירה שתבוא בהמשך תהיה קריטית להמשך קיומה של החברה הישראלית.

אם החברה בישראל תבחר בעמדה השוללת, אפשר לשער שהיא תתפורר לחתיכות ולמעשה תבוא לקיצה כחברה. יהיו אנשים אבל כבר לא ניתו יהייה לכנותם כחברה. אלו יהיו קבוצות שנוהגות בבדלנות ולא מעוניינות ליצר סינרגיה משותפת. את שאריות בחרה הישראתח תבלע הדיקטטורה, שתהפוך לכזו שכבר לא יהיו בה כוחות להקים אלטרנטיבה.

אם החברה בישראל תבחר בעמדה החיובית, המחייבת, היוצרת, ניתם יהיה לכונן מערכת הפעלה משותפת שתסדיר את מערכת היחסים בין קבוצות הערכים השונות שמרכיבות את החברה בישראל.

לסיום רק עוד שני דברים:
1. זה בידים שלכם, בלי קשר לשיוך המגזרי שלכם.
2. אל תתנו לפוליטיקאים שך המשטר הישן לקבל את ההחלטה בשבילכם.

חומר למחשבה, יום השואה 2023.

הכנעני - בלוג רשומות

18.4.2023 1:56 - גלעד טירם   
יום השואה מוקדש ברובו לזכרון אבל הוא גם זמן טוב לעצור ורגע ולבחון שתי עמדות ביחס לאחר, המכוננות הגדרה עצמית של יחיד או קבוצה.
כמו תמיד נעזר בשפה העברית שכבמטה קסם מספקת לנו חלונות שדרכם ניתן להציץ את תוך מבנים תרבותים.

נקח שלושה שלושה צמדי מילים:
לאומני / לאומי
מחנה / מגזר
בדלנות / בידול

המילים בטור הראשון (מלמעלה למטה) מיצגות עמדה שבה יחיד או קבוצה מגדירים עצמם דרך שלילה, דחיה, יריבות, הנגדה, איבה, שנאה, דרישה להאחדה ופעולה המתנגדת ליצירה של יש חדש המעודדת התבצרות בקיים. את העמדה הזו אני מכנה עמדה שוללת. זוהי עמדה שבה ההגדרה העצמית היא תוצר של פעולת שלילהף שלילת האחר.

המילים בטור השני מיצגות עמדה שבה יחיד או קבוצה מגדירים עצמם דרך המשותף, הדומה, המאפיין, המיצג, החזרתיות של תכונה או אופן מסויים והפעולה המכוונת ליצירה של יש חדש. את העמדה הזו אני מכנה עמדה חיובית או עמדה מחייבת (מלשון חיוב לא חוב) . זוהי עמדה שבה ההגדרה העצמית היא תוצר של פעולת חיוב (כינון של "יש"). חיוב האחרות.

שתי העמדות מופיעות בתרבות ולמעשה עוברות כחוט השני לאורך ההיסטוריה ונעות בגלים. אם למשל נסתכל על התרבות המערבית שהתפתחה באירופה מהמאה ה15 ואילך אז נוכל להבחין בתקופה שבה הכנסיה שלטה, כולל באמצעים אלימים (עמדה שוללת), שלאחריה באה העת החדשה שממנה צמח המדע ואיתו הפרדיגמה המדעית שהפכה את הספק-השיטתי למכונה יוצרת יש. שהו יש המופיע לנו בצורת ידע. במקביל החלה להופיע גם הלאומיות והרצון לכונן חיים משותפים עם קבוצת הדומים. ואז בתחילת המאה ה20 הגיעה התקופה של שתי מלחמות עולם. הציפייה שהמדע יהפוך את העולם למקום טוב יותר נגוזה שלא לומר נשרפה במשרפות שבמחנות הריכוז. הלאומיות התחלפה בלאומנות קיצונית. לאחר מכן, לקראת אמצע המאה ה20 הגיע תור הזהב של הזרם הפוסט-סטרקטוראליסטי בפילוסופיה. "ההבדל" הפך לעקרון מרכזי. מדעי החברה הוצפו בתאוריות שמסבירות תופעות דרך ההבדל. השיא הפוסט סטרקטוראליטי קיבל נופך טכנולוגי עם בוא האינטרנט ופתאום כולם יכלו לטעום מפירות הביזור ולברך של העדר מרכז כפי שבא לכדי ביטוי ברשתות ה 2.0. אבל דווקא אז כשהחגיגה היתה בעיצומה ובפייסבוק כבר החלו לדמיין סימולקרה של אנושות שתקיימת במטאוורס, הגיעה גם תורה של פוליטיקת הזהויות שאמנם צמחה מ"ההבדל" אך קבוצות רבות מידי בה תרגמו הבדל לבדלנות ו"ריבוי" הוחלף בדרישת להאחדת המסר. במקביל (ואולי לא במקרה) הגיע גם עידן שבו הלאומנות חזרה לאופנה בעוד ועוד ארצות, ולא רק ב"פריפריה" גם בארה"ב עצמה כפי שראינו בתקופה של טראמפ.
אנו רואים ששתי העמדות ביחס לאחר נעות בגלים לאורך ההסטוריה.

אז בואו נעשה זום-אין למקום קטן על הגלובוס, מדינת ישראל, השנה 2023. לאחר תהליך שארך מספר שנים ושבהן העמדה המחייבת, זו שבבסיס האתוס הציוני, הוחלפה בעמדה שוללת, ניצבת ישראל בצומת דרכים היסטורי.
האסימון מתחיל ליפול אצל עוד ועוד אנשים. ההכרה בכך שמשהו השתנה מהיסוד ושהאתוס הקדמון שמסמנו מגילת העצמאות, כבר לא מחבר בין חלקי העם, קונה לה אחיזה אצל עוד ועוד אנשים.פתרונות מתחילים לצוץ. חלקם נוקטים בגישה שוללת, אחרים נוקטים בגישה מחייבת.

הבחירה שתבוא בהמשך תהיה קריטית להמשך קיומה של החברה הישראלית.

אם החברה בישראל תבחר בעמדה השוללת, אפשר לשער שהיא תתפורר לחתיכות ולמעשה תבוא לקיצה כחברה. יהיו אנשים אבל כבר לא ניתו יהייה לכנותם כחברה. אלו יהיו קבוצות שנוהגות בבדלנות ולא מעוניינות ליצר סינרגיה משותפת. את שאריות בחרה הישראתח תבלע הדיקטטורה, שתהפוך לכזו שכבר לא יהיו בה כוחות להקים אלטרנטיבה.

אם החברה בישראל תבחר בעמדה החיובית, המחייבת, היוצרת, ניתם יהיה לכונן מערכת הפעלה משותפת שתסדיר את מערכת היחסים בין קבוצות הערכים השונות שמרכיבות את החברה בישראל.

לסיום רק עוד שני דברים:
1. זה בידים שלכם, בלי קשר לשיוך המגזרי שלכם.
2. אל תתנו לפוליטיקאים שך המשטר הישן לקבל את ההחלטה בשבילכם.

חומר למחשבה, יום השואה 2023.

התנועה לפדרציה-מגזרית - קבוצת הכרזות

17.4.2023 18:06 - גלעד טירם   
ערב יום השואה היום, אני אעלה את הדיונים האלו מחר.
התנועה לפדרציה-מגזרית - קבוצת הכרזות

17.4.2023 11:46 - גלעד טירם   
הודעה פרוצדוראלית: מצטרפים חדשים מוזמנים להכנס לקישור שלמטה שיעזור להם להתמצא בקבוצות ולהתכונן לדיונים.
באותה מידה אם אתם מזמינים אנשים תנו להם גם את הקישור הזה.

https://democrat.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%91...

פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:44 - גלעד טירם   
כמה דגשים,

1. המודל של פדרציה מגזרית הוא לא מודל של קנטונים. פדרציה מגזרית מבוססת על חלוקה מנהלתית ולא על חלוקה גיואגרפית. זה פרט מאוד מאוד חשוב כדי לשים את הדיון בקונטקסט מתאים. פרטים נוספים על כך אפשר לקרוא באתר.

2. במודל של פדרציה-מגזרית, כפי שכיום אני מדמה אותו, רשויות המוניציפאליות הן חלק מהשלטון הפדרלי. אם זאת, כמו שציינת גם אני חושב שהרשויות המוניציפאליות יקבלו השראה ויבקשו עוד אוטונומיה לעצמן, למשל כדי לקבוע כללים מהסוג שציינת. ועדין שהו אינו מודל של פדרציית קנטונים וגם לא מודל של פדרציית-אשכולות (על בסיס קהילתי) למי שנתקל.

3. גבולות המקובל והבלתי מקובל ברמה הארצית או הפדרלית יקבעו במידה רבה ע"י קונצנזוס בין האוטונומיות (במודל הפדרציה-המגזרית כפי שאני רואה אותו כיום יש 4 אוטונומיות)..

4. ועדין יכולות להווצר מוטציות.

5. לכן חלק חשוב מעבודת האוטונומיה, יהייה להבנות צורת שיח של המשטר העתידי כך שזו תהיה מערכת הפעלה הגיונית ויציבה, וזה לא יהפוך ליצור דיסטופי.

6. לכן מה שאני לוקח מכאן מהדברים של שחר וגם מהדברים של גלי מאתמול בלילה, זה ליצר דיון מקדים על המבנה החוקתי של הפדרציה. אני אכניס קול-קורא בהקשר אולי אפילו היום בערב בקבוצת הפדרציה המגזרית.

אנשים שמתעניינים בסוגיות שהועלו ע"י כלי ושחר מוזמנים להצרף מראש לקבוצת הפדרציה המגזרית. יותר ממומלץ, למי שטרם עשה זאת לקרוא את התכנים באתר, על אופיה של הפדרציה המגזרית, כי לא מדובר בפדרציה שבסיס החלוק שבה הוא גיאוגרפי. זו לא פשרציה מסוג זה שיש בארה"ב או שוויץ או גרמניה.

htts://chat.whatsapp.com/LXV3lYOsV99GODmYAFVWQd

פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:44 - גלעד טירם   
אני לא חושב שהחוק הפלילי יכול להיות פדרלי לחלוטין.

נסיעה בשבת למשל לגמרי הגיוני שתהיה פלילית בחלק מהרשויות. סתם, דוגמא. אותו דבר הדרת נשים, יהיה לא חוקי בחלק מה קנטונים ולא באחרים.

ואז מה שעושים (שוב, דוגמת ארהב/שוויץ) זה שבתי משפט בכל רשות. יכולים לזמן אנשים מרשויות אחרות למשפט ולשפוט אותם אם הם עברו על החוק בשטחם

ואז, אם יש חשש לעיוות דין (כלומר, שרשות אחת מנסה לנצל את הכח הזה), יש תהליכים של appeal שבסוף מגיע לבימש פדרלי.

פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:44 - גלעד טירם   
יש כאן כמה נושאים. מה שנראה לי משותף לכולם הוא המבנה החוקתי של הפדרציה העתידית.

בהקשר של החוק הפלילי אני מניח שהוא ישאר ברמה הפדרלית. כלומר אוטונומיה א לא יכולה לשמש מקלט פלילי לעברה מאוטונומיה ב.

בהקשר של האפשרות לחקיקה קיצונית כמו למשל סקילה. שוב זה ענין של חוק פלילי, כך שזו דוגמה שמראה למה נצטרך לעבוד קשה בכדי ליצר מצב עתידי שבו החוק הפלילי הוא ברמה הפדרלית ומיצג קונצנזוס. כמו היום.

תיאורטית אפשרי מצב שבו אוטונומיות אחרות לא מאמצות את העקרונות שאמרתי ומחליטות לממש חוק פלילי לעצמן. נקרא לזה מוטציה. זה לא הפדרציה-המגזרית באופן שעליו אני מדבר.

אין ספק שיש כאן אתגר רציני וחלק חשוב מהעבודת השיח יהיה בעיצוב מבני ובריאת נרטיב כך שהפדרציה המגזרית תתפקד כמערכת הפעלה יציבה ובטוחה.

אגב, בדיוק כמו שלוקחים את זה למקרה קצה רע אפשר גם לקחת את זה למקום האידילי. המקום שבו ההפרדות שמסדירה עבור המגזרים את האוטונומיה התרבותית מהווה בסיס ליצירת סינרגיה.

פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:44 - גלעד טירם   
מחשבות רנדומלית על בסיס שיחה על הגרוש שלי ? :

- נניח חברות שירצו להשקיע, ילכו לאוטונומיה שתתן להם הטבות מס יותר משתלמות. זה ייצור מתחים בין האוטונומיות.

- מה יקרה אם האוטונומיה ההלכתית תחליט שיש לסקול בוגדים לפי החלטת הסנהדרין (לקחתי לקיצוניות לצורך ההדגמה), מותר להם לסקול את מי שמשוייך כרגע לאוטונומיה שלהם?

- כן תהיה איזושהי חלוקה גיאוגרפית למגזרים במובנים מסויימים.. לדוגמא - נסיעה בשבת? ישיבת נשים מאחור בתחבורה ציבורית?

- עבריין דמוקרטי שביצע פשע שחומרתו בצד השני פחותה, אז מיד יעבור לאוטונומיית ההלכה, יישחט קורבן, יתפלל וייגאל.

- מה קורה כשדמוקרט והלכתית מתאהבים ורוצים להינשא כדת משה, יהודה, ישראל ופראג.
לאיזה חוקים יצייתו? כיצד יקוזז המס המשפחתי שלהם?

פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:44 - גלעד טירם   
בארה"ב החלוקה בין המדינות היא גיאוגרפית. בפדרציה-מגזרית לא, כך שאני לא בטוח שהאנלוגיה מתאימה. בכל המקרה אולי תוכל להגיד עוד משהו על זה או להפנות לאיזשהו מקום לקריאה. קשה לי לענות על זה כרגע, דרוש לי עוד מידע.
פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:44 - גלעד טירם   
איך פותרים את הבעיה שיש בארהב בה 90% מהמדינות הדמוקרטיות בעצם "משלימות" במיסים 90% מהמדינות הרפובליקניות?
פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:44 - גלעד טירם   
השאלה הזו לוקחת אותנו לדיון את תוך העתיד של הפדרציה המגזרית. הרעיון הוא שתהיה לכל אדם זכות בחירה באחת האוטונומיות. ואכן יהיה ממשל פדרלי שיסדיר אל החוקים המשותפים. יהיו הרבה דברים, כמו היום שיווצרו בעקבות קונצנזוס רחב. בכל מקרה יש כאן כמה רעיונות טובים לכל קורא בנושא הפדרציה המגזרית. אני אתניע שם את הדיון בהמשך השבוע.

האפשרות שתהיה קבוצה דכאנית קיימת. זה יכול בהחלט לקיחת אותנו לתסריטים של קונפליקט. לכן חשוב בניין הכח. נדבר גם על מצבים כאלו.

פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:44 - גלעד טירם   
מחשבה - מה אם חלק מהאוטונומיות לא יאפשרו מעבר ממגזר למגזר? יהיו אוטונומיה סגורה ודכאנית שגם אם אנשים ירצו לעבור לאוטונומיה אחרת זה לא יתאפשר?
אני מניחה שיהיו חוקים פדרליים בנושא הזה. אבל מצד שני אם נצטרך להתמודד עם קבוצות משיחיות ו/או חרדיות ו/או מלוכניות, הפדרציה תוכל לאכוף את זה?
פדרציה מגזרית

17.4.2023 11:47 - גלעד טירם   
הודעה פרוצדוראלית: מצטרפים חדשים מוזמנים להכנס לקישור שלמטה שיעזור להם להתמצא בקבוצות ולהתכונן לדיונים.
באותה מידה אם אתם מזמינים אנשים תנו להם גם את הקישור הזה.

https://democrat.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%91...

על דא ועל הא

17.4.2023 11:42 - גלעד טירם   
אני עושב העברה של כמה מהרשומות שכאן לקבוצה הפדרציה כדי שישמשו כרקע.
על דא ועל הא

17.4.2023 11:41 - גלעד טירם   
כמה דגשים,

1. המודל של פדרציה מגזרית הוא לא מודל של קנטונים. פדרציה מגזרית מבוססת על חלוקה מנהלתית ולא על חלוקה גיואגרפית. זה פרט מאוד מאוד חשוב כדי לשים את הדיון בקונטקסט מתאים. פרטים נוספים על כך אפשר לקרוא באתר.

2. במודל של פדרציה-מגזרית, כפי שכיום אני מדמה אותו, רשויות המוניציפאליות הן חלק מהשלטון הפדרלי. אם זאת, כמו שציינת גם אני חושב שהרשויות המוניציפאליות יקבלו השראה ויבקשו עוד אוטונומיה לעצמן, למשל כדי לקבוע כללים מהסוג שציינת. ועדין שהו אינו מודל של פדרציית קנטונים וגם לא מודל של פדרציית-אשכולות (על בסיס קהילתי) למי שנתקל.

3. גבולות המקובל והבלתי מקובל ברמה הארצית או הפדרלית יקבעו במידה רבה ע"י קונצנזוס בין האוטונומיות (במודל הפדרציה-המגזרית כפי שאני רואה אותו כיום יש 4 אוטונומיות)..

4. ועדין יכולות להווצר מוטציות.

5. לכן חלק חשוב מעבודת האוטונומיה, יהייה להבנות צורת שיח של המשטר העתידי כך שזו תהיה מערכת הפעלה הגיונית ויציבה, וזה לא יהפוך ליצור דיסטופי.

6. לכן מה שאני לוקח מכאן מהדברים של שחר וגם מהדברים של גלי מאתמול בלילה, זה ליצר דיון מקדים על המבנה החוקתי של הפדרציה. אני אכניס קול-קורא בהקשר אולי אפילו היום בערב בקבוצת הפדרציה המגזרית.

אנשים שמתעניינים בסוגיות שהועלו ע"י כלי ושחר מוזמנים להצרף מראש לקבוצת הפדרציה המגזרית. יותר ממומלץ, למי שטרם עשה זאת לקרוא את התכנים באתר, על אופיה של הפדרציה המגזרית, כי לא מדובר בפדרציה שבסיס החלוק שבה הוא גיאוגרפי. זו לא פשרציה מסוג זה שיש בארה"ב או שוויץ או גרמניה.

https://chat.whatsapp.com/LXV3lYOsV99GODmYAFVWQd

על דא ועל הא

17.4.2023 7:29 - משתתף   
אני לא חושב שהחוק הפלילי יכול להיות פדרלי לחלוטין.

נסיעה בשבת למשל לגמרי הגיוני שתהיה פלילית בחלק מהרשויות. סתם, דוגמא. אותו דבר הדרת נשים, יהיה לא חוקי בחלק מה קנטונים ולא באחרים.

ואז מה שעושים (שוב, דוגמת ארהב/שוויץ) זה שבתי משפט בכל רשות. יכולים לזמן אנשים מרשויות אחרות למשפט ולשפוט אותם אם הם עברו על החוק בשטחם

ואז, אם יש חשש לעיוות דין (כלומר, שרשות אחת מנסה לנצל את הכח הזה), יש תהליכים של appeal שבסוף מגיע לבימש פדרלי.

על דא ועל הא

17.4.2023 0:20 - גלעד טירם   
יש כאן כמה נושאים. מה שנראה לי משותף לכולם הוא המבנה החוקתי של הפדרציה העתידית.

בהקשר של החוק הפלילי אני מניח שהוא ישאר ברמה הפדרלית. כלומר אוטונומיה א לא יכולה לשמש מקלט פלילי לעברה מאוטונומיה ב.

בהקשר של האפשרות לחקיקה קיצונית כמו למשל סקילה. שוב זה ענין של חוק פלילי, כך שזו דוגמה שמראה למה נצטרך לעבוד קשה בכדי ליצר מצב עתידי שבו החוק הפלילי הוא ברמה הפדרלית ומיצג קונצנזוס. כמו היום.

תיאורטית אפשרי מצב שבו אוטונומיות אחרות לא מאמצות את העקרונות שאמרתי ומחליטות לממש חוק פלילי לעצמן. נקרא לזה מוטציה. זה לא הפדרציה-המגזרית באופן שעליו אני מדבר.

אין ספק שיש כאן אתגר רציני וחלק חשוב מהעבודת השיח יהיה בעיצוב מבני ובריאת נרטיב כך שהפדרציה המגזרית תתפקד כמערכת הפעלה יציבה ובטוחה.

אגב, בדיוק כמו שלוקחים את זה למקרה קצה רע אפשר גם לקחת את זה למקום האידילי. המקום שבו ההפרדות שמסדירה עבור המגזרים את האוטונומיה התרבותית מהווה בסיס ליצירת סינרגיה.

על דא ועל הא