קהילת כנען - היסטוריית הודעות

הצטרפות לקהילת הווצאפ:   פרטים
16.4.2023 19:00 - גלעד טירם   
מה דעתך על הרעיון של שימוש בתכני האו"פ?
האם זה יכול לחסוך משהו מהתהליך המאוד ארוך של ועדה פדגוגית?
מה תחומי העיסוק של ועדה פדגוגית, האם רק תכני הלימוד או שגם היביטים חברתים?
מערכת חינוך עצמאית

16.4.2023 18:23 - משתתף   
בעניין התכנים אנחנו זקוקים לועדה פדגוגית
מערכת חינוך עצמאית

16.4.2023 18:22 - משתתף   
אולי שיעורים יהיו כמו באוניברסיטה, במתכונת של אולמות ותרגולים בקבוצה קטנה.
אני מאמינה שאם השיעורים יהיו מעניינים ומורכבים מספיק, ידרשו מעט אנשי צוות (מתרגלים) לעניין משמעת
מערכת חינוך עצמאית

16.4.2023 18:21 - משתתף   
צוות איכותי צריך לעמוד בקריטריונים גם של תארים וניסיון וגם להתאים בהשקפת העולם
(וגם צריך משכורות בהתאם)
מערכת חינוך עצמאית

16.4.2023 18:19 - משתתף   
חשוב מאוד צוות איכותי.
חשוב שיהיה יום לימודים ארוך שחלקו הראשון מוקדם ללמידה והשני לתרגול והכנת מטלות בעזרת מתרגלים
מערכת חינוך עצמאית

16.4.2023 18:15 - גלעד טירם   
צפיה בהיסטוריה של הקבוצה:
https://democrat-gov.co.il/whatsapp-messages?chat_id=education
מערכת חינוך עצמאית

16.4.2023 21:08 - גלעד טירם   
#economy1#

אם אדם פרטי, רמי לוי הצליח להקים רשת תחרותית של סופרים, למה קואפרטיב לא יכול להשוות? ההבדל היחידי הוא שהרווח מהרשת לא זורם למשפחה בודדת בישראל אלא לקבוצה. הקבוצה הזו משקיעה את הרווח שלה באוטונומיה, למשל במערכת חינוך.

לדעתי אין כלל שאומר שכדי שעסק יהייה מוצלח הוא חייב להיות בידים פרטיות. זו בין היתר הסיבה שאמרתי לפני שבוע שמתישהו כדאי שנלמד מארגון "גרנות" שהוא קואפרטיב של קיבוצים.

כלכלה מטבע ומיסוי

16.4.2023 20:53 - משתתף   
היתרון היחיד שלה (אולי) זה שאנשים לא ישימו לב שהם תורמים ויחשבו שהם קונים בסופר מסיבות אידאולוגיות בלבד. מה שאני מנחש שיקרה זה שהסופר לא יהיה באמת תחרותי מול רמי לוי או שופרסל למשל ולכן למרות שהלקוחות יוציאו יותר, נצליח לחלץ רק 5 במקום 10 שח
כלכלה מטבע ומיסוי

16.4.2023 20:50 - משתתף   
אזרום עם הכיוון שלך, למרות שאני לא בטוח שהוא ישים.
כלכלית אין הדפסת כסף, אז נניח שאתה צריך 10 שח בשנה לתפעול כנען.
אפשרות א - להתרים 10 שח
אפשרות ב - לגייס 100, כדי להקים סופר שירוויח 10 בשנה (שכולם תורמים ממרצם כדי לתפעל עסק שהם לא מכירים ויוכל להתחרות בסופרים אחרים כדי להרוויח 10 שח).

לדעתי אופציה ב יותר מסוכנת ומסובכת…

כלכלה מטבע ומיסוי

16.4.2023 20:39 - גלעד טירם   
לגבי הערה ראשונה: הצעות מניחות שינוי מחשבתי, לא פשוט!, (איש לא משלה את עצמו) בהלך המחשבה הכלכלי של הפרטים מעמדה של לראות רק את טובת עצמי לעמדה של לראות את טובת הכלל. כשאני למשל אומר שהעסק צריך להיות מאוזן אני לא מתכוון לכך שהעובדים ירעבו ללחם אלא שהעסקים מהסוג הזה שתואר לא ישמשו כמכשיר להעשרת פרט כזה או אחר אלא כמכשיר לניתוב הון.
אגב העסק יכול להיות בבעלות הקואפרטיב שדברנו עליו לפני שבוע, ולא חייב להיות עסק פרטי.
הענין של שינוי עמדה ויכולת לפעול גם לטובת הפרט אבל גם לטובת הציבור, חשבון הרווח הפרטי, הוא לדעתי כלל יסוד בהקמה של האוטונומיה.
לא נוכל להקים אוטונומיה רק על בסיס גישה קפיטליסטית טהורה, כי האוטונומיה מטבעה, היא גוף חדש לטובת ציבור האזרחים שבה. זה לא יקום בלי מידה מסוימת של הקרבה. נצטרך למצוא את נקודת האיזון.

לגבי הסוגיה השניה, הקמת מפלגה זה לגמרי מחוץ להקשר שלנו. אנו רוצים לשנות את שיטת המשטר הישנה (לאורך זמן) ולא להיות חלק ממנה. זה לא אומר שלא מצטרך עזרה מבפנים.

ואני מצטרף לקריאה לאחרים להשתתף בדיון.

כלכלה מטבע ומיסוי

16.4.2023 20:19 - משתתף   
שתי ההצעות מניחות שרבים (הצעה 1) או מעטים (בעלי הסופר בהצעה ) מוכנים לוותר על הרבה כסף כל שנה למשך הרבה שנים.

אני שמח לראות שהצטרפו עוד אנשים לקבוצה, כי מעניין יהיה לשמוע מה דעת כולם כאן על השאלה הבסיסית הזאת.

האם אין דרך אחרת להקים את כנען?למשל ע״י המרת מיסים (מה שידרוש כמובן הקמת מפלגה ושכנוע של החברה החרדית / הערבית… שהם ירוויחו מזה כי הם למשל יגרפו את כספי המע״מ שלהם למגזר שלהם. זה כיוון אחר, אבל ממילא נצטרך לעבור דרכו בסופו של דבר.

כלכלה מטבע ומיסוי

16.4.2023 19:41 - גלעד טירם   
#economy1#
קול קורא בנושא ניתוב הון מאזרחים לאוטונומיה

תמצית: בכדי לממן פרויקטים של האוטונומיה אנו נגבה מיסים מאזרחים ועסקים. זרימת הון לצרכי האוטונומיה היא מה שאני מכנה ניתוב הון לאוטונומיה. מיסים לאוטונומיה מיסים אלו, גם אם אינם רכיב המימון היחיד של פרויקטים, הם עדין הבסיס לפעילות האוטונומיה. בלעדיהם אנחנו יכולים רק לשחק בנדמה לי.
דיון זה מתמקד רק בצד של האזרחים ובשאלת התמריץ. אם נצליח ליצר סביבה מתמרצת להפניית כספי אזרחים לטובת האוטונומיה, יהיה לאנשים יותר קל לקבל את רעיון המיסוי לאוטונומיה, שבא המקביל למיסיי המדינה.

שאלת הדיון היא, באילו דרכים ושיטות, מעבר לאידאולוגיה, אנו יכולים לנקוט בכדי לעודד אנשים לקבל בברכה את המיסוי ולרצות להפנות כספים לאוטונומיה הן במיסוי והן במימון המונים של פרויקטים. הנה שתי דוגמאות שחשבתי עליהן:

1. אנשים שמבצעים תאום מס בסוף שנה, יכולים לקזז תרומות לעמותות. לכן אם לדוגמה לאוטונומיה יש מלכ"ר שהוא מוטב לתרומות, ניתן להשתמש בו כצינור להעברת כספי מיסים לאוטונומיה וכספי תרומות לפרויקטים במימון המונים. הבעיה היא שרוב השכירים לא עושים תאום מס. לכן מה שחשבתי זה שאולי האוטונומיה יכולה לספק שירות של תאום מס להמונים. לא בחינם, אפשר למצוא נוסחא של אחוז מהחזר מס שיעזור לממן את השירות.

2. הרעיון השני יותר מורכב ומנסה לראות איך אפשר לגרום למע"מ להיות מנותב לאוטונומיה. אם למשל האוטונומיה מציעה סופר מרקט שפועל כקואופרטיב של חנויות בבעלות האוטונומיה. מטרת החנות היא להיות מאוזנת שזה נתון חשוב כי זה אומר שלהבדיל מחנות רגילה אפשר להגדיל את ההוצאה. אנשים רוכשים בחנות ,הרווח השולי של הרכישה אמור להיות מקוזז אל מול ההוצאות. החנות מגדילה את ההוצאות ע"י תרומה לפרויקטים של האוטונומיה. לכן התוצאה שמתקבלת בשורה התחתונה היא שדרך מנגנון כזה ניתבנו הון של אזרחים אל תוך האוטונומיה.

סוג הדיון: פתוח
מציעים: גלעד טירם
תגית: economy1

תרגישו חופשי לצאת עם זה לדרך.

https://democrat.co.il/blue-book/economy/call-for-discussion/

כלכלה מטבע ומיסוי

16.4.2023 22:59 - גלעד טירם   
חוקה חוק ומשפט

16.4.2023 22:51 - גלעד טירם   
#ConstitutionalCode#
יופי. נחכה לעוד דעות ורעיונות.
צריך לזכור שהתקנון הוא מסמך מאוד מאוד כללי וערכי.
כדאי בהקשר זה לעיין בחוק כבוד האדם וחירותו.

לגבי חוקים אחרים, אכן יהיו לנו עוד דיונים. גם צריך לזכור שהאוטונומיה תקום במסגרת המשטר הקיים כלומר במסגרת של מערכת חוקים נתונה.
לכן יש חוקים שכשנדבר עליהם זה יהיה בקונטקסט העתידי של פדרציה-מגזרית, לאחר שינוי שיטת המשטר (עוד כמה שנים). למשל קבורה.

חוקה חוק ומשפט

16.4.2023 22:44 - משתתף   
#ConstitutionalCode#
אבקש להוסיף לדברים (אני לא בטוחה שזה יהיה במסגרת הדיון הזה או לא. אם לא, אנא הפנו אותי למקום הנכון לגבי כל סעיף)
1. המימון של שירותי דת כמו אירועי הלאום שמדובר בהם פה לא ימומנו ע" האוטונומיה, אלא ע"י העוסקים בהם בלבד.
לדעתי זהו עקרון חשוב מאוד בחוקה שתקום.

2. לא יהיה אזכור של מגדר בחוקה או במשפט של האוטונומיה. השוויון בעיני החוק צריך להיות זהה לכל המגדרים.

3. מבנה משפחה ורגולציה שלו (נישואין, גירושין), וקבורה חייבים להיות אזרחים. טקס דתי יוכל להתקיים לצד ההליך האזרחי אך לא יחליף אותו

חוקה חוק ומשפט

16.4.2023 22:37 - משתתף   
‏הודעה זו נמחקה
חוקה חוק ומשפט

16.4.2023 22:29 - גלעד טירם   
אלו דברים שעניתי לפני מספר ימים בעקבות שאלה של גלי. כדאי לקרוא.
חוקה חוק ומשפט

16.4.2023 22:28 - גלעד טירם   
שאלת הזהות הלאומית היא שאלה מצויינת שעוד נדבר עליה רבות בקבוצת הדיון "כנען - מערכת תרבות אוטונומית" שבה יתנהל הדיון בנושאים של זהות, שהות לאומית, זהות דתית, שהות מגזרית וכו' .
בהקשר של זהות לאומית צריך להבחין בין רגש הזהות הלאומית, לבין חלקה של הזהות הלאומית במערכת הכח הפוליטית. בתפישה הכנענית של מושג האוטונומיה דמוקרטית-ליברלית, יש מקום לרגש הזהות הלאומית, ומקום זה הוא בליבו של אדם. נושא זה יעוגן בחוקה, וגם יאוזכר בתקנון הזמני שעליו צריך לחתום כחלק מתהליך ההתאזרחות. אדם שיבחר להתאזרח באוטונומיה יצטרך לקבל את זה שרכיב הזהות הלאומית מקומו בלב ולא במנגנון הכח הפוליטי. למשל, לא יכולה להיות סגרגציה במנגנון על בסיס זהות לאומית. ובאותה מידה דרישה טריטוריאלית על בסיס בזה או אחר, לא יכולה להכנס למנגנון הכח במסגרת האוטונומיה. לכן אם תשימו לב, כשאני מתיחס למגזר הלאומני-פלשתיני אני לא משתמש בביטוי ערבים כי השיוך האתני מנקודת הראות של המגזר הדמוקרטי-ליברלי, יש לו מקום כחלק מההיסטוריה של קבוצה או יחידים אבל הוא לא יכול להיות קריטריון שחודר לממשל ותופש אחיזה בכוח פוליטי. לכן זה לא רלוונטי אם מישהו ערבי או יהודי, בהקשר של המגזר הדמוקרטי-ליברלי.

מאותה סיבה, ועל זה ארחיב בעתיד ברשומה נפרדת, התפיסה הכנענית דוחה את פוליטיקת הזהויות. היא לא דוחה את "הזהויות" היא לא דוחה תהליכי בידול של זהות, היא גם לא דוחה את הפעולה והביטוי להכרה בזהות כזו או אחרת, נהפוכו, היא בנוייה להכיל ריבוי של זהויות, היא דוחה את המצב שבו הזהות פועלת לגיבוש כח פוליטי שפועל להנכיח עצמו דרך שלילה של זהויות האחרות (אחה"צ אפרסם פוסט על הנושא הזה של העמדה ביחס לאחר).

באותה מידה יש באוטונומיה מקום לתפיסת עולם דתית, מקום זה הוא בליבו של אדם ובאורח חייו. מההכרות שלי אני חושב למשל שאנשים מהתנועה הרפורמית יכולים להשתלב מצויין באוטונומיה. התנועה הרפורמית למי שקצת חווה (אצלנו זה היה דרך הבר-מצווה של הילד ודרך קשר משפחתי) מציעה מסגרת התיחסות דתית-אמונית שנתונה לבחירה אישית וגם לא מכתיבה סט נתון מראש של אורחות חיים. יש בוודאי עוד גישות כאלו, רק ציינתי את מה שאני מכיר.

בהקשר זה חשוב לציין שהתפיסה הכנענית דוחה את הגישות שמדברות על הפרדה בים חילונים ודתים. הדת היא לשיטתה בחירה פרטית לא פחות טובה מהבחירה בחילוניות. אין מאבק מי צודק, יש זכות בסיסית של אדם לחיות את חייו מתוך אמונה בדרך כלשהי. לכן, וחשוב להדגיש כשמדברים על זה עם אנשים יש מקום באוטונומיה הן לחילונים והן לדתים כל עוד מקבלים את עקרונות התקנון/חוקה של האוטונומיה, שתמקם את הרגש והזהות הדתית והחילונית בליבו של אדם, באורח חיים אבל מחוץ למוסדות השלטון.
הפרדה בין דת למדינה, בתפיסה הכנענית לא עוברת בביטול הדת, במחנאות, בזהות עצמית שנוצרת מתוך עמדה ששוללת את האחר, אלא בארגון מטרים של מבנה הכח הפוליטי. במבנה שתומך בתפיסה פוזיטיבית של הזהות (זהות שהובעת הכרת עצמו ולא משלילת האחר).
דת, לאום, מגדר, הם עניין פרטי, משפחתי, קהילתי, לא חלק ממנגנון הכוחות.
נ.ב אני אראה היום ברשומה נפרדת, איך מבנה שיח מסמני יכול לתמוך בשתי עמדות מאוד שונות ביחס לאחר.

לגבי הישומים השונים של העקרונות הנ"ל אז כן, בדיוק כך, אירועים בעלי זיקה לרכיבים זהותיים, כמו למשל טקסי זכרון, יערכו במסגרות קהילתיות ואינם אירועים "של האוטונומיה". האוטונומיה תתמוך בזכות הבסיסית לתת ביטוי לזהות, כי זה בבסיס המבנה שלה, אולי אפילו תעזור במימון של אירועים שונים, או שניתן יהיה להשתמש בשירות גיוס ההמונים שלה, לשם כך, אבל אירועים אלו אינם חלק מהפוליטיקה של האוטונומיה.

יהיו מן הסתם אירועים של האוטונומיה והם יהיו, אפשר לשער, בעלי אופי אזרחי-כללי למשל "יום החוקה" (היום בו כוננה החוקה).

בשורה התחתונה ביא שאדם שיעמוד בפני התאזרחות לא יאלץ לוותר על רכיבי הזהות שלו, הוא כן יאלץ (אם לא עשה כך לפני כן) להעביר את הזהות פנימה אל הלב ולוותר על הפוליטיקה הזהותנית.

נקודה אחרונה וחשובה היא הפרספקטיבה שבה מתרחש תהליך האוטונומיזציה. האוטונומיה תצמח במסגרת המבנה המשטרי הקיים. ככל שהיא תגדל ותתעצם כך תזכה ליותר ויותר לגיטימציה מהסביבה החיצונית (שלטון מרכזי ושלוחותיו בשלטון המוניציפאלי) בכדי לקיים את האירועים הפרטיים שלה, שמאוד יתכן שלא יהיו מקובלים על מגזרים אחרים.
האוטונומיה שהיא למעשה תהליך המיסוד של המגזר הדמוקרטי-ליברלי, תאפשר לנו לקבץ מערכות ערכים שעד כה פעלו כאיים מבודדים ולתת להם מסגרת גג מוסדית. מסגרת כזו, שתקיים פעילות תרבותית וכלכלית, תאפשר ותגביר את תהליך האוטונומיזציה, ותתן למגזר הדמוקרטי-ליברלי אפשרות להגשים את עצמו, לא כהגמון ברמת המדינה, אלא כאוטונומיה תרבותית כלכלית. תהליך האוטונומיזציה יתרחש במשך מספר שנים לא רק במגזר הדמוקרטי-ליברלי אלא גם במגזרים אחרים. התהליך הזה הוא זה שיוביל אותנו בסופו של דבר לנקודה שבה ניתן יהיה להחליף את המשטר הישן ולכונן במקומו פדרציה מגזרית.

חוקה חוק ומשפט

16.4.2023 22:11 - גלעד טירם   
קול קורא חדש בקבוצת חוקה חוק ומשפט.
https://chat.whatsapp.com/LsDFa0HEt4VITr9mTtMSLN
חוקה חוק ומשפט

16.4.2023 22:09 - גלעד טירם   
קול קורא לדיון בנושא תקנון זמני

תמצית: התקנון עליו אני מדבר הוא סט בסיסי של ערכי יסוד שישמש אותנו כמסמך זמני עד שנחוקק את החוקה המגזרית, של המגזר הדמוקרטי-ליברלי. המסמך הזמני, מעבר למעמד היצוגי שלו נחוץ כחלק ממנגנון ההתאזרחות. מערכת הרישום לאזרחות שתופעל הרבה לפני שנצליח לכונן את החוקה, תכלול שלב שבו המתאזרח יצטרך לחתום בתום לב על כך שהוא מסכים עם עקרונות החוקה. אני לא נכנס כרגע למקרים שדם לא יכול לחתום בין אם בשל מצב בריאותי, קוגנטיבי או נפשי. נתמודד גם עם זה. בכל מקרה, נזדקק למסמך שישמש כתקנון זמני עליו יחתמו המתאזרחים החלוצים.

לחתימה שתי מטרות עיקריות:
1. לוודא שהמתאזרח מכיר את ערכי הליבה ומוכן לקבלם
2. היות שמדובר על חתימה בתום לב, יש כאן חסם מסוים למי שרוצה להירשם, מסיבה כלשהי, אבל לא באמת מקבל את כללי המשחק.

התקנון צריך להיות פשוט לקריאה והבנה, כך שכל אדם מן הישוב יוכל לקרוא ולהבין. זה לא מסמך משפטי!
התקנון צריך לכלול את ערכי הליבה של המגזר, כולל כאלו שיחלנו להם בשנתים האחרונות כמו למשל שנאשם בפלילים לא יכול לכהן בתפקיד ציבורי ושלכל משרה ציבורית יש פג תוקף.
מה שחשבתי שניתן לעשות זה לקחת רעיונות כללים מחוק כבוד האדם וחירותו, אל מה שרלוונטי, אולי כמה דברים מהחלק במגילת העצמאות שלא מתייחסים לנושא הלאום, ולנסח מסמך פשוט עקרונות שישמש כתקנון זמני.
לגבי נושא הלאום אני מזכיר שבגישה הכנענית מקומו של הרגש הלאומי הוא בלב ולא חלק ממנגנון הכוח השלטוני. לכן לא יכול להיות בתקנון אזכור לאומי או דתי או עדתי או אתני וכו..
כנ"ל בנושאים שאופים גיאוגרפי, למשל התיישבות. נושאים אלו אינם חלק מהתפיסה הכנענית שהיא תפיסה שאינה גיאוגרפית מטיבה.

בהקשר זה של התקנון, אני מבקש (מאוד) ממשתתפים שטרם עיינו בתכנים המרכזים שבאתר, לעשות זאת בטרם ייקחו חלק פעיל בדיון. כדאי גל לעיין בהיסטוריה של קבוצת על דא ועל אה, מלפני כמה ימים בדברים שכתבתי בעקבות שאלה של גילי. יש בתפיסה הכנענית כמה ניואנסים שחשוב להכיר לפני שנגשים לנושא החוקתי. זו לא החוקה שהיתם מדמיינים למדינת ישראל, גם אם יש תאימות בחלק מהנושאים.

מציעים: גלעד טירם
סוג הדיון: פתוח
תגית: ConstitutionalCode

https://democrat.co.il/blue-book/low/call-for-discussion/

חוקה חוק ומשפט