9.4.2023 19:00 - גלעד טירם
את הסכומים המקורבים של הה שנכנה "שלב הסטארטאפ" נדע לאחר תקצוב של פרוייקטים ותשתיות שנרצה לתמוך בהם וכמובן כפועל יוצא של כמות המשתתפים בקהילה.
1.
אזרחים
אני חשבתי על סכום של כמה עשרות שקלים בחודש, לדמי חבר כמשהו שיכול להתפס מתקבל על הדעת בשלב הראשון. לצורך השוואה, אדם שמגיע עם רכב לתל אביב להפגנה משלם סכום של כמה עשרות שקלים על חניה, ואם זה כולל את האוכל אז זה כבר יכול לנוע סביב המאה חמישים שקל (תלוי מה אוכלים). ויש אנשים שעושים זאת אחת לשבוע. ככה שנראה לי שסכום של נניח 50 שקלים לחודש לא יתפס כגורם מרתיע.
2. חברה - אני מניח לחברה או לעסק, סכום של כמאה-חמישים, מאתים שקל בחודש כסוג של אגרה, למשל ניתן להשוות זאת ברמת העקרון לאגרת חברות שנתית, הוא סכום מתקבל על הדעת כשהסכום הזה מועבר לעמותה וניתנת נגדו קבלה, כך שזו הופכת להוצאה מוכרת.
3. לגבי שאלת הלמה? התשובה פשוטה, מאותה סיבה שמנכלים הסכימו לגרוע בין עשרות שעות בחברות קטנות למאות או אולי אלפי שעות עבודה כדי שהעובדים יוכלו לצאת להפגין, כי הם מאמינים בדרך. אנחנו כמובן נצטרך לעזור לזה לקרות ולספק גם את הרציונל של התמריץ הכלכלי.
בהנחה שישראל תעבור מהפכה חוקתית ותתקבל בקהילה העסקית כמדינה דיקטטורית, זה יעזור לנו מאוד בהסברה כי כך נוכל להציג את הדרך שלנו כאלטרנטיבה - לא חייבים להוציא את הפעילות מישראל, כי מתפתחת כאן אלטרנטיבה, שלאחר חבלי הלידה וקשיי הגדילה תהיה אפילו טובה יותר לעסקים ממה שהיה עד היום.
4. לגבי הפוזיציה של "מנכ"ל השכיר", הוא מן הסתם יצטרך את האישור של הבעלים.
5. הערת אגב, בשביל המשתתפים החדשים, כשאני מדבר על עסקים וחברות אני מדבר על כך שעסקים וחברות ירשמו במרשם העסקים של האוטונומיה. עסקים אלו יוכלו בעתיד להשתמש במטבע של האוטונומיה, וצריך לחשוב איך האוטונומיה מיצרת עבורם כדאיות כלכלית או סביבה טובה. למשל ניכולת להנות ממעטפת שירותים (חשבות, הנה"ח, אפילו בנקאות) שניתנת במסגרת קואופרטיב ומקטינה את התקורה. רק דוגמה.
עסקים אלו הם הבסיס של הכלכלה העצמאית. מחכה לנו הרבה עבודה.
כלכלה מטבע ומיסוי
