ניתן לענות על השאלה הזו במספר מישורים וגם על ציר הזמן בתלות בתהליכים השונים ובאופן בו הם יתרחשו. מה שהכי חשוב הוא שהתשובה
על ה
איך ו
מתי תנתן ע"י הקהילה שתווצר כאן בשבועות ובחודשים הקרובים והיא זו שתיצוק צורות מתוך החזון הכללי ומהרעיונות הסובבים סביבו.
החזון של כנען מתהווה כבר מספר שנים אך אין עדין מתכון מפורט שמסביר איך בדיוק תראה אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית ופדרציה מגזרית שתבוא בעקבותיה.
ובכל זאת ניתן לשרטט קווי מתאר כללים טזה מה שאציג כאן.
על ציר התהליך אנו מדברים על שני שלבים מרכזים :
1. כינון אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית
2. כינון פדרציה מגזרית.
* בהקשר זה אני ממליץ לבקר באתר הבית ובוויקי ולקרוא על שני המושגים ואיך הגענו לפדרציה מגזרית
למרות שפדרציה מגזרית מוצעת כפתרון, כמערכת הפעלה לחברה רב-מגזרית, הרי שלא ניתן להגיע אליה בטרם כל אחד מארבעת המגזרים יכונן את עצמו. בעוד שחלק מהמגזרים כבר קיימים ברמה כזו או אחרת, שני מגזרים אחרים נמצאים בשלבי התהוות ראשונים, והם עושים זאת באמצעות מלחמת כוחות. מה שאנו חווים כיום בצורת דיקטטורה הוא בעצם תהליך היבדלות בין המגזר הדמוקרטי-ליברלי והמגזר הלאומני יהודי. התפרקות ה ממלכתי.
המצב יחזור לאיזון רק לאחר שינוי שיטת המשטר. ובינתים בעוד שהמגזר הלאומני-יהודי חווה תקופת רנסנס, המגזר הדמוקרטי-ליברלי מתקשה להכיר במגזריותו. התהליך ילך ויתקדם ככל שהמגזר הדמוקרטי יפתח את תודעת המגזר.
המצב יגיע לאיזון שבו המערכת כולה תתארגן מחדש, רק לאחר כינון אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית שהיא גם זו שתביא לשיח את הפדרציה המגזרית.
על ציר הזמן אנו מדברים על שתי תקופות שונות:
1. פעילות שמתרחשת בהקשר של המשטר הקיים
2. פעילות שתתרחש בהקשר של משטר פדרלי עתידי.
כמובן שכינון אוטונומיה המסגרת משטר אוניטרי מייצר אתגרים אבל לא בלתי אפשרי. כמובן שעם המעבר לפדרציה-מגזריתף האוטונומיות תהיינה ברירת המחדל ולא החריג.
הרובד של מבנה השיח:
פרוייקט כנען מקנה חשיבות רבה למבנה השיח הפוליטי ולאופן שבו הוא מתעצב סביב מסמנים. בהקשר זה אני ממליץ לבקר באתר הבית ולצפות במצגות הרחבת השיח, ו מנתקים את ביבי מנתניהו
שיתנו מושג על האופן בו אנו מנתחים את מבנה השיח ועל דרכי הפעולה לעיצוב מבנה השיח, כפי שעשינו לפני מספר שנים כשהחדרנו את המסמן דמוקרטיה לשיח באופן מלאכותי. כדאי לזכור שלא תמיד דיברו כאן על דמוקרטיה.
משהו קרה לפני מספר שנים שגרם למונח דמוקרטיה להפוך למסמן מרכזי ולמרכז השיח המגזרי, ולנו היה חלק חשוב בתהליך הזה. התשובות באתר.
כיום ובהמשך דרכנו, הדגש הוא על החדרת שני מסמנים מרכזים לשיח: פדרציה-מגזרית ואוטונומיה דמוקרטית-ליברלית
רובד התודעה המגזרית:
אנו מעודדים כבר זמן רב את הערך של "תודעה מגזרית" כתנאי להווצרותה של אוטונומיה. מבחינה זו אנו מותחים ביקורת, כבר זמן רב, על כך שהמגזר הדמוקרטי-ליברלי מסרב להכיר במגזריותו ומקובע בשתי רמות:
1. הכחשה, שבאה לכדי ביטוי בכמיהה ל ממלכתי , איזשהו זרם כללי, דמיוני, חוצה מגזרים, שקיימת לגביו שאיפה הגמונית, קרי שאיפה להכתיב אוריאנטציה דמוקרטית, שחלק גדול באוכלוסיה לא שותף לה.
2. כמיהה רומנטית, נוסטלגית לחזור למגילת העצמאות תוך התעלמות מכך שהמשוואה המרכזית שבה, הדרישה לאיזון ביו רכיב הלאום והרכיבים הדמוקרטים, הופרה זה מכבר ואנו במצב פוסט-ציוני (אשר מוסבר במצגות מבוא לפדרציה ובאתר) .
לפיכך חלק מהפעילות ההסברתית שלנו היא במישור של עידוד תודעה מגזרית, עידוד המגזור, ויתור על התפישה ההגמונית, ויתור על האשליה שרוב האזרחים מעדיפים דמוקרטיה באופן בו המיונח נתפס ע"י המגזר, העדפה של רלטיביזם של מרכזי כח על פני מרכז אחד גדול של כח שלטוני.
רובד הקהילה:
עד היום הפעילות היתה בעיקר הסברתית ואפיינה את ההיבטים השונים של החזון הבא לכדי ביטוי ברעיון של פדרציה מגזרית, והרעיון המשלים שלו, אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית.
בתקופה זו, קיימת התחושה שבשלו התנאים ליצור קהילה סביב הרעיונות האלו ולהוציאם מהכח אל הפועל. המטרה היא ליצור קהילה שממנה תצמחנה קבוצות דיון שיאפיינו את הרכיבים השונים ויגבשו דרכי פעולה.
הקהילה היא זו ש תכתוב את הספר של האוטונומיה הדמוקרטית ליברלית. ובהמשך תפתח את מערכת ההפעלה החברתית של הפדרציה-המגזרית.
כיצד תראה אוטונומיה בעולם הגשמי?
האוטונומיה המגזרית באופן שכנען רואה אותה אינה מקיפה את כלל תחומי החיים אלא רק חלק מהם. אפשר לכנותה באופן כללי אוטונומיה תרבותית-כלכלית. המערכת השלמה, כפי שיבוא לכדי ביטוי במשטר של בפדרציה-מגזרית, מורכבת הן מאוטונומיות והן משלטון פדרלי.
אם כך, החיים באוטונומיה באים לכדי ביטויי במספר תחומים, בעוד שבתחומים אחרים הם, לפחות בשלב ראשוני ישארו ללא שינוי ובהמשך יהיו חלק מהחיים עם משטר פדרלי. עבור כל אחד מהתחומים אפשר לכתוב ספר שלם לכן אפרט על קצה המזלג:
1. בתחום החינוך - מערכת חינוך עצמאית, עם תוכנית לימודים עצמאית, בלתי תלויה בגורם חיצוני כמו משרד החינוך. אפשר לדמות זאת לרשת בתי ספר פרטים אלא שלהבדיל מהקונוטציה העולה, זה לא יהייה לעשירים בלבד אלא לכלל אזרחי האוטונומיה.
2. בתחום הכלכלי מדובר במרשם עסקים שבשלב הראשוני יפעל במקביל למרשם המדינתי (מעין רישום כפול) עם מנגנונים שיאפשרו הזרמה של הון לטובת המגזר. מדובר במערכת מיסוי שתיצר הון למימוש השירותים האחרים כמו חינוך, תרבות ורווחה. מדובר גם על מטבע עצמאי.
3. בתחום התרבות מדובר על מערכת תרבות עצמאית. בתפיסה של כנען תחום התרבות אינו רק אומנות או מקצועות הבמה אלא גם עוסק ברכיבים של זהות, כגון זהות דתית, זהות לאומית, וכו. "משרד התרבות"של האוטונומיה יהייה אחראי על פעילות תרבותית עבור חברי האוטונומיה.
4.בתחום הרווחה - חלק בלתי נפרד מכל קהילה הוא הרווחה. האוטונומיה תייצר מנגנונים המיועדיםו לענות עת הצרכים השונים, בין עם מדובר באוכלוסיה מבוגרת, אוכלוסיה חלשה מבחינה כלכלית, בעיות במשפחה וכו. כל מה יהייה הגיוני לספק לו פתרונות במעטפת של האוטונומיה. חשוב להדגיש, האוטונומיה היא לא מועדון לעשירים בלבד היא לכלל האוכלוסיה בעלת אוריאנטציה דמוקרטית ליברליתף וע"פ עקרון זה היא צריכה להבנות.
5. בתחום הבריאות מדובר על שירותי בריאות מגזרים. מן הסתם לא נתחיל עם הקמת בית חולים ובשלבים ראשונים מן הסתם יהייה מדובר במגוון שירותים מצומצם. הרעיון הוא, שככל שהעוצמה הכלכלית תגדל יהייה ניתן לספק לאזרחי האוטונומיה שירותים טובים יותר ו/או זמינים יותר ממה שהמדינה מספקת. למשל תור ל MRI תוך שבוע ולא מספר חודשים.
6. בתחום החוקה חוק ומשפט מדובר בכינון חוקה ברמה המגזרית (לא ברמה הארצית). וכמובן יהייה צורך לטפל ולהגדיר כללים וחוקים בבסיס הממשל העצמי.
תחומים אחרים כמו בטחון פנים וחוץ או שירותים מוניציפאלים ישארו בשלב הראשוני ללא שינוי. בעתיד עם המעבר למשטר של פדרציה-מגזרית, אלו יהיו שירותים פדרלים מחד ומוניציפאלים מאידך. ובכל מקרה, שירותים אלו שמאופיינים בגיאוגרפיה אינם בתחום האוטונומיות.
מה שחשוב להבין:
יש חזון אך אין עדין מפרט מוכן, כתוב ומנויילן. הקהילה שתווצר במהלך החודשים הקרובים היא זו שתכתוב את המפרט. קשה לחזות את משך התהליכים, ההנחה שלי היא שמדובר בכמה שנים של התהוות האוטונומיה ולפחות עשור עד שתגיע ההבשלה לשינוי שיטת המשטר
ומעבר ממשטר אוניטרי למשטר פדרלי בסגנון פדרציה מגזרית.
?
