חפירה קלה, בהמשך למאמרו של אברום בורג, עיתון הארץ, על המודל השוויצרי כפתרון לישראל.
את הטיעונים הקוראים להקמת פדרציה או קונפדרציה ניתן לפרק למספר מרכיבים, שעל כל אחד מהם הרחבתי בעבר, בין אם דרך רשומות, סרטונים, מצגות וכו. אציג את הרכיבים בקצרה ואומר עליהם מספר דברים בפרספקטיבה של מיזם כנען :
1. הצורך בשינוי שיטת המשטר.
2. דפוסי החברה שהובילו אליו.
3. עקרון החלוקה מה מחלקים ואיך?
4. תנאים מקדימים לישום ומתי ניתן להתחיל.
הצורך בשינוי שיטת המשטר
הצורך לשינוי שיטת המשטר כאמצעי לשימור מגזר דמוקרטי-ליברלי חיי ונושם הוא בטון יצוק. בישראל מתקיים משטר אוניטרי קרי שלטון מרכזי שיכול ברצותו לבזר את הכח, דבר אשר בא לכדי ביטוי במתן כח שלטוני לרמת הקהילה ולרמת השירות המוניציפאלי, אך יכול גם ברצותו, דרך חקיקה, לאחוז בכח ולמעשה להחזיק בו באופן אבסולוטי.
זהו הכשל המובנה שבשיטה האוניטרית, כשל שמשמעו, שבסופו של יום ביזור הכח מותנה ברצונה הטוב של הממשלה הנבחרת. ואם אין רצון כזה או גרוע מכך, אם קיים ווקטור הפוך של ריכוזיות יתר, הדרך ממדינה דמוקרטית-ליברלית למדינה דיקטטורית קצרה מאוד.
זו הסיטואציה שאנו חווים כיום, שני מגזרים מובחנים, שחולקים אינטרסים אך למרות זאת מובחנים, המגזר הלאומני-יהודי והמגזר החרדי, עושים יד אחת בכדי לנצל עד תום את נקודת הכשל של משטר אוניטרי. התוצאה תהיה (ואכן תהיה) דיקטטורה.
שימו שלב שאני מציג את הסיטואציה כמלחמה בין מגזרית. הבנת הסיטואציה כמלחמה בין מגזרית, והבנת האינטרסים של המגזרים השונים עוזרת מאוד להבהיר את הסיטואציה. לצערי, תפיסה זו מתקשה לקנות לה אחיזה בקרב קהל המוחים שרובו עוד שבויי או ליתר דיוק לכוד במונוליט (צורה העשויה מאבן) של הזרם הממלכתי.
הצורך בשינוי שיטת המשטר הולך ומתחדד כאשר למשוואת הכוחות המסובכת גם כך מוסיפים את הרכיב הדמוגרפי. אך זהו גם הרכיב שהכי קל להבינו: אם ע"פ תחזית דמוגרפית, בעוד כארבעים שנה כל אזרח שלישי ישתייך למגזר החרדי, איך תראה מדינה שמקיימת משטר אוניטרי? היא תראה בדיוק כפי שהמגזר החרדי שיאחז בממשלה ללא עוררין ירצה לעצבה! את המשך המשפט תדמיינו בעצמכם.
נכון זה רחוק אבל מאידך שינוי בשיטת המשטר כפי שאנו מציעים בכנען יארך מספר שנים, אולי אפילו עשור, ככה שבכדי לפתור את הסוגייה העתידית הזו צריך להתחיל כבר היום. הפתרון הוא במעבר ממשטר אוניטרי למשטר פדרטיבי.
דפוסי החברה שהובילו אליו
במצגת מבוא לפדרציה שבאתר ובסירטונים הנלווים אני מפרט ארבעה נושאים הקשורים לשינויים שעברו על דפוסי החברה, ומשמשים כמבוא למעבר משיטה אוניטרית לפדרציה-מגזרית. אומר אותם כאן רק בראשי פרקים:
1. מלחמת תרבות שמתחוללת בין ציבור דמוקרטי-ליברלי ובין ציבור שחושב אחרת.
2. המצב הפוסט מודרני המאובחן כמצב שבו הציווי שבמגילת העצמאות לשמירה על איזון ביו הרכיב הלאומי לרכיב הדמוקרטי-ליברלי, הופרף או ליתר דיוק נדרס. התוצאה היא שמגילת העצמאות שכבר לא יכולה לשמש כליבה מרכזית לאיחויי השסעים.
3. הפיצוץ הדמוגרפי , אותה תחזית של הלמ"ס לשנת 2060 שחוזה שבעוד כארבעים שנה כל אזרח שלישי במדינה ישתייך לזרם החרדי.
4. דו קיום יהודי ערבי המותנה בהעברת הרגש הלאומי ללב, מהטריטוריה אל הלב, כפי שמציעה התוכנית של כנען עבור האוטונומיה הדמוקרטית-ליברלית.
עקרון החלוקה, מה מחלקים ואיך
השיטה שמציע כנען, שיטת הפדרציה המגזרית שונה מכל שאר השיטות באופן מובהק! זו השיטה היחידה, מאלו שאני נתקלתי, שמציעה מודל פדרטיבי חדש, שלמיטב ידיעתי לא קיים במקום אחר, מודל פדרטיבי המתבסס על חלוקה מנהלתית , על בסיס אוריאנטציה משטרית-קהילתית.
הנחת המוצא מאחורי עקרון החלוקה מתבסס על חלוקה מגזרית שאנו רואים באופן חלקי כבר כיום בשילוב השאלה ההיפוטתית, לו זה היה ניתן, איך כל אחד מהמגזרים היה מעצב את המשטר במדינה כך שיתאים לערכיו? המענה לסוגייה היפוטתית זו הוא מה שמפיק את הקונספט של פדרציה מגזרית שבה לכל מגזר אוטונומיה תרבותית כלכלית, ממשל עצמי שחולש על הנושאים שבסמכות האוטונומיה, ובמקביל משטר פדרלי משותף, פרטטי, ולצידו גופים מוניציפאלים.
כלומר: ארבע אוטונומית תרבותיות כלכליות, משטר פדרלי משותף על בסיס שוויוני, וגופי מוניציפאלים.
היות שהחלוקה היא מנהלתית, אין צורך לשרטט גבולות, אין מקום למלחמה על חבלי ארץ. אף אחד לא צריך להיות מנוייד מביתו או מנושל מדירה שבבעלותו רק בכדי להחיל את העקרון החלוקתי. אותו בניין בפתח תקווה יכול לאכלס דיירים מכל אחד מארבעת המגזרים.
אם וכאשר תווצר אבחנה בין אזורים על בסיס מגזרי, כפי שכבר קיים כיום, היא תווצר באופן אורגני ולא יזום, ולמרות שתהייה אבחנה שכזו, עדין החלוקה תמשיך להתקיים כחלוקה מנהלתית.
כל שאר השיטות המוצעות, מאלו שאני נתקלתי בהן, מדברות על חלוקה גיאוגרפית, בגרנולריות משתנה. חלק מהשיטות מדברות על רמה קהילתית, אחרות מדברות על רמה אזורית או מוניציפאלית. לשיטתי אין התכנות לגישה המניחה חלוקה גיאוגרפית כתנאי אפריורי.
הרעיון של חלוקה גיאוגרםית אולי יכול להשמע הגיוני למי שחיי בעיר עם נטייה מגזרית מובהקת, או למי שחיי בישוב קהילתי קטן, אבל ישובים אלו אינם הרפרנס הנכון לבחינת הרעיון. תל אביב ובני ברק אינן רפרנס לבוחן הגישה המציעה חלוקה גיאוגרפית. פתח תקווה וראשון-לציון כן. ערים שבהן דפוסי ההצבעה פרושים על פני כל המפה הפוליטית מגזרית, באופן פרופורציונאלי לתוצאת הבחירות הכללית. אלו הרפרנסים ומכאן גם אמור להיות ברור שאין התכנות לפדרציה על בסיס גיאוגרפי.
תנאים מקדימים לישום ומתי ניתן להתחיל
חלוקה על בסיס גיאוגרפי, כפי שמציעות גישות אחרות, מחייבת הסכמה משותפת כללית. זו עוד נקודה שמבהירה למה אין התכנות. רבותיי, חמישים שנה לא הצלחנו לחלק את הארץ ביניינו לבין הפלשתינים, וזה עוד בתנאים של הפרדות גיאגרפית אפריורית. נהפוכו, מפעל ההתנחלויות פעל בכדי להאחז בעוד ועוד טריטוריות כך שההפרדה כיום הרבה יותר קשה, יש שיאמרו בלתי אפשרית. אז אם נכשלנו (שני הצדדים) בהפרדות כשחלוקה גיאוגרפית כבר עמדה לצידנו כנתון אפריורי, נראה לכם שנצליח לחלק את הארץ לאיזורים בלי שיווצר קונפליקט על החלוקה?
כמה פעמים צריך לחזור על סיפור משפט שלמה כדי להדגים שייש בחיים מצבים שלא ניתן לפתרם ע"י חלוקה פיזית, אלא רק ע"י חלוקה שברמת העקרון, כלומר רק בדרך של פעולה, באמצעות הפעלה של אתיקה מעבר לטוב ולרע?
מעניין לראות שייש כאן, ברעיונות שבסיסם גיאוגרפי, את אותו כשל מחשבתי כפי שעולה כיום בחוגי המחאה עם הקריאה לכינון חוקה. הכשל הוא בהתעלמות מקונפליקט מובנה שלא מאפשר כינון של עקרון משותף שיהייה מקובל על כולם, בזמן ששני צדדים עם מערכות ערכים שונות, טוענים לבעלות או הגמוניה על הידע. איך ניתן לדבר כיום על חוקה משותפת תוך עצימת עינים מתהליך שהופיל להתפוררות הליבה הערכית המשותפת (מגילת העצמאות)?
הרי זה לא העדר החוקה שהוביל להבדלות בין קבוצות הישראליות, זה העדר מערכת ערכים משותפת. אז לפי איזו מערכת ערכים תיכון החוקה? ע"פ זו החרדית, אולי ע"פ זו של היהודים הלאומנים, או אולי ע"פ זו של הפלשתינים הלאומנים, ואולי בכלל ע"פ זו של הדמוקרטים הליברלים?
הרי יש כאן ארבע ליבות ערכיות שכל אחת מהן תפיק חוקה שונה. אם כך, איזה בסיס יש למגזר הדמוקרטי לבוא ולהניח שחוקה שתחוקק תכתב ע"פ עקרונותיו? זה עוורון טוטאלי להבדלות המובנית שבחברה, כאילו כלום לא נלמד לאחר ארבע מערכות בחירות!
להבדיל אלף אלפי הבדלות , לדרך של הפדרציה המגזרית אפשר לצאת כבר מחר בבוקר. הדרך לפדרציה מגזרית עובר בתהליך של התבחנות המגזרים. והתנאי המקדים לתהליך שכזה, הוא שהמגזר שאינו מודע למגזריותו, יואיל להתבחן, יבין את היותו אחר, יוותר על השאיפה לעצב את כלל ישראל בצלמו ובדמותו, ויפנים שהדרך להשרדותו עוברת בהקמה של אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית.
את זה אפשר להתחיל לעשות כבר מחר בבוקר! לא נדרשת הסכמה של כלל הצדדים. רק לדוגמה, אם מחר המגזר הדמוקרטי יחליט שבספטמבר 2023 הוא מתחיל פיילוט של בי"ס תיכון שיהייה מודל לתיכון של זרם חינוך דמוקרטי-ליברלי, ניתן לעשות זאת! עוד דוגמה, אם מחר המגזר הדמוקרטי-ליברלי יחליט שהוא מקים גוף שתומך בתרבות ע"פ ערכי המגזר, ניתן לעשות זאת בלי לקבל אישור. ועוד דוגמה חביבה אך לא אחרונה, אם מחר המגזר הדמוקרטי-ליברלי יקבע שהוא מקים מערכת מיסוי המבוססת על דמי אזרחות, ודמי "עסק" ויקים לשם כך מערכות מידע לרישום אזרחים ועסקים, ניתן לעשות זאת ללא צורך בהסכמה של מגזרים אחרים. כל ההתארגנויות האלו דומות במהותן להתארגנות של גופים פרטים וניתן להסדירן, כבר בתנאים של משטר אוניטרי, ואפילו בכזה שמאפיינין דיקטטורים (כל עוד אין איסור על התאגדות, שזה כבר שם אותנו באופרה אחרת לגמריי).
אסכם זאת בקצרה, להבדיל מרעיונות שדורשים הסכמה כללית, של כלל החברה, כולל של השלטון המרכזי, בכדי שיוכלו להתרחש, רעיונות כמו פדרציה שבסיסה גיאוגרפי או כינון חוקה בתנאים של חברה שסועה, הרעיונות שמציג מיזם כנען יישימים כבר ממחר בבוקר. אין צורך להמתין ואין צורך לקבל אישור מהממשלה או ממגזרים אחרים. היישום של רעיונות הפתיחה להקמת אוטונומיה דמוקרטית-ליברלית אפשריים. קביעת העובדות בשטח הנורמטיבי, יאפשרו את המעבר לרעיונות מורכבים יותר, כאלו שדורשים רמה של קוארדינציה על השלטון המרכזי, הוא שעלולים להתנגש עם רגולציה. למשל מטבע עצמאי. כמובן שאם תקום אוטונומיה והיא תגדל, יהייה יותר קל ליישם רעיונות שכאלו.
ולסיכום, החסם הגדול ביותר כיום של כנען הוא בהקבעות של רוב אנשי המגזר לפרדיגמה המחשבתית שבבסיס התפישה הממלכתית, ההגמונית. אז בדיוק כפי ש אנחנו האנשים להם חיכינו , אנחנו גם האנשים של השתחררותם התודעתית מהפרדיגמה הישנה אנו מחכים.
ההר הניצב מולכם בזמן שאתם קוראים את דבריי בסקפטיות, אינו המשטר הדיקטטורי המתהווה, ותומכיו. אלו לא חוסמים אתכם כרגע מלצאת לדרך האוטונומיה. ההר הוא הפרדיגמה המחשבתית בה אתם שרויים מבלי רצון לשחרר אחיזה ולעבור למצב צבירה חדש.
----
עד כאן החפירה של ראשון בבוקר. זו גםההזדמנות להזמין את מי שלא עיין עדין בתכנים שהוצגו במיזם כנען בשנים האחרונות, לפנות לאתר של כנען: democrat.co.il, לגשת לדף ריכוז המידע, ולהשתמש בו כעוגן ללמידת הנושאים השונים. ותזכרו:
אתם האנשים להם חיכיתם
אבל גם...
אתם הכלוב בו תפישתכם לכודה.
https://www.haaretz.co.il/blogs/avrumburg/2023-04-02/ty-article/.premium...
